שינויים

[[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.==האשה ביהדות ובחסידות=====שלילת עבודה זרה===ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{לעריכהמקור}} מבואר בחסידות{{הערה|מידע חסר ולא ערוךספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}}ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשן יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

==האשה ביהדות ובחסידות== ===שלילת בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה זרה===ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי הזהב ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות- "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|ספר המאמרים תרכלשון חז"ם חלק ל ברכות ס, א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש.}} ש: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותםאתערותא דלעילא]] " תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של הגברים שהוטעו "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי ההדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[ערב רבאתערותא דלתתא]] הייתה שעזב ה' את הארץ" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", ומפני ששרש נפש האשה היא מכלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [מלכותhttps://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א]ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשם יותר מהגברים איך שהקב"ה הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגלואילך.}}.

'''אשה''' האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.

מצוות [[תפילין ]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏<ref>{{הערה|‏מסכת [[תפילין ]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין ]] לד א‏</ref>}}, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה<ref>{{הערה|מכיוון שצריך [[גוף ]] נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף ]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏</ref>}}. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת [[שאול ]] שהניחה [[תפילין ]] ולא מיחו חכמים בידה‏‏<ref>{{הערה|בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו</ref>}}.

ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב״דחב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו<ref>{{הערה|ו' כ"ג</ref> }} שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק<REF>{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]</REF> }} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה [[תורה שבעל פה ]] הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.

ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצות [[מצוות עשה ]] שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.

הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה ]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות חייבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).<REF>{{הערה|שלשלת היחס עמ' 35.</REF> }} כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.

יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן <REF>{{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים ]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב</REF> }} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה״שקלא וטריא״ ה"שקלא וטריא" (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה״ערמומית״ שה"ערמומית" שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. <REF>{{הערה|1=התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו עוד גם למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99 . ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.</REF> }} הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש״ש"...כאילו מלמדה תיפלות״ תיפלות" כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד ביתו בתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

האדמו״ר הריי״צ ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבע״פ ה[[תורה שבעל פה]] בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן<REF> אגרות {{הערה|1אגרות קודש של האדמו״ר הריי״צהאדמו"ר הריי"צ, כרך ד׳ד', עמ׳ עמ' 13</REF>}}

לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.<REF>{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.</REF>}}

* הרב פרופ' יצחק קראוס, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/des/images/jwplayer/newvideo/player51/includes/images/he_new2/includes/newvideo/images/mini/images/he/sidemadorim/small/128.jpg?url=article_he&id=65762 תפקידן של הנשים במשנת הרבי], מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, [[תשס"ט ]] - {{אינפו}}

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דאורח חיים]]