שינויים

[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים ]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]

משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי שהקבש[[הקב"ה ]] מתגלה בו בגלוי.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן [[הקב"ה ]] לבני ישראל.

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' לאהבה ל[[אהבה]] אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם השכינה ה[[שכינה]] חונה".

וכפי שמבאר [[כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

ישראל - [[אותיות ]] לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של [[הקב"ה ]] עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.

ארץ ישראל היתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י ]] דברי רב יצחק "...כל הארץ של [[הקב"ה ]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר היתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהיתה גנוזה ונעלמת בה.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהיתה מנעולה של ארץ ישראל<REF> {{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.</REF> }} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.<REF>{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).</REF>}}

{{ערך מורחב|עשה כאן ארץ ישראל}}סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לא"י ת"ולארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= מקוראגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}}ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל. ===היציאה מהארץ===על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה. הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] זה כדי להוסיף בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי. כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9''%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}. ==ארץ ישראל בגאולה==הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה. בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל [[ארץ ישראל]] ([[לקוטי תורה]] פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ ([[תורת חיים]] פר' שמות).ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה [[ירושלים]] שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות". בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל. ==ראו גם==*[[מדינת ישראל]]==לקריאה נוספת==*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש, 8 כרכים, [[תשס"ד]], [[תשע"ב]].