שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  20:50, 21 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "וידוי" ב־"וידוי"
לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]], נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]] להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש"א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.
לאחר חצי שנה של עבודות כפיה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י"ח אייר]] [[תש"ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך בתו בעודו עסוק בתפילה ועטור בטלית ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת [[וידוי ]] בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם "שמע ישראל".
ידיד נפשו הרב [[יוחנן גורדון]] קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה בשואה.
39,916

עריכות

תפריט ניווט