שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 958 בתים ,  17:56, 17 ביוני 2022
מ
החלפת טקסט – "הוצאה לאור" ב־"הוצאה לאור"
נולד בדהרב ' מנחם אב ''אליעזר זילבר''' ([[ד' באב]] [[תש"ח לאביו ר' משה יעקב זילבר, משמשו של האדמו]] - [[י"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ולאמו מרת רחל מרים, בתו של הגאון החבט באדר]] [[תש"די רע]]) היה מייסד ' חיים איגוד צאצאי [[הגר"ח נאה]]'.
בילדותו התחנך במוסדות התורה בתל אביב, ובהגיעו לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת ויז==תולדות חיים==נולד בד'ניץ בבני ברק ובישיבת סערט-ויזמנחם אב תש"ח לאביו ר'ניץ שבחיפהמשה יעקב זילבר, בישיבת סלבודקה ובישיבת אהל יעקבמשמשו של האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ולאמו מרת רחל מרים, ומאוחר יותר למד במשך שש שנים בישיבת 'חברוןבתו של הגאון ר' שבירושלים, עד לחתונתו בשנת תשל"ב[[חיים נאה]].
לאחר חתונתובילדותו התחנך במוסדות התורה ב[[תל אביב]], התיישב בשכונת בתי אונגרין בירושליםובהגיעו לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת ויז'ניץ ב[[בני ברק]] ובישיבת סערט-ויז'ניץ שב[[חיפה]], ונמנה על מקורבי חוגי הקנאיםבישיבת סלבודקה ובישיבת אהל יעקב, בתקופה זו התפלל גם אצל הרב אלישיבומאוחר יותר למד במשך שש שנים בישיבת 'חברון' שב[[ירושלים]], ושימש כבעל קורא ובעל תקיעה שלועד לחתונתו בשנת [[תשל"ב]].
בשנת תשל"ה טס לחוץ לארץ בניסיון למצוא מקום שיקום לאחותולאחר חתונתו, שנפצעה בתאונת דרכים כמה שנים קודם לכן. בשעת ביקורו נכנס ליחידות אצל הרבי שהתבטא בפניו שהוא 'קרוב משפחה' שלוהתיישב בשכונת בתי אונגרין בירושלים, היות והוא נכד של הגאון רבי חיים נאהונמנה על מקורבי חוגי הקנאים, אותו כינה אדמו"ר הריי"צ בשם 'מחותני'בתקופה זו התפלל גם אצל הרב אלישיב, ובהמשך הדריך אותו בנוגע לפרטים שונים בטיפול הרפואי עבור אחותו, וכן הורה לו להישאר לגור בארצות הבריתושימש כ[[בעל קורא]] ו[[בעל תוקע|בעל תקיעה]] שלו.
בהתאם להוראת בשנת [[תשל"ה]] טס לחוץ לארץ בניסיון למצוא מקום שיקום לאחותו, שנפצעה בתאונת דרכים כמה שנים קודם לכן. בשעת ביקורו נכנס ליחידות אצל הרבימליובאוויטש שהתבטא בפניו שהוא 'קרוב משפחה' שלו, השתקע בארצות הברית וקבע את מושבו בשכונת וויליאמסבורגהיות והוא נכד של הגאון רבי חיים נאה, ומאוחר יותר עבר להתגורר בשכונת סיגייט, שם שימש כבעל קורא ובעל תקיעה. לפרנסתו עסק בשיווק דברי מאפה ואחאותו כינה [[אדמו"כ פתח חנות מחשבים באזור בורו פארק בשותפות עם רהריי"צ]] בשם ' פינחס גוביץ. ובמשך שנות מגוריו בניו יורק הקשר שלו עם חסידות חב"ד התחזק בהדרגה עד שהפך לחסיד חב"ד מן המנין. באותה תקופה גם הביא את רמחותני' פינחס גוביץ לרבי וגם הוא הפך לחסיד חב"ד, ובהמשך הדריך אותו בנוגע לפרטים שונים בטיפול הרפואי עבור אחותו, וכן הורה לו להישאר לגור ב[[ארצות הברית]].
בכ"ו אייר תשמ"ט נתפס על ידי קבוצה אלימה של חסידי סאטמר שניסו להתנכל לעיתונאי חיים שאולזון שניהל נגדם מלחמה עיקשתבהתאם להוראת הרבי, ובעקבות טעות בזיהוי תפסו בו כאשר יצא מביתו של שאולזוןהשתקע בארצות הברית וקבע את מושבו בשכונת [[וויליאמסבורג]], חטפו אותו ממכוניתוומאוחר יותר עבר להתגורר בשכונת סיגייט, והיכו ופצעו אותו קשות באמצעות סכינים, ורק לאחר שחשבו כי רכב משטרתי עלה על עקבותיהם, נטשו אותו בדרך, והוא הוחש לבית הרפואהשם שימש כבעל קורא ובעל תקיעה. לפרנסתו עסק בשיווק דברי מאפה ואח"כ פתח חנות מחשבים באזור [[בורו פארק]] בשותפות עם ר' פינחס גוביץ. ובמשך שנות מגוריו ב[[ניו יורק]] הקשר שלו עם [[חסידות חב"ד]] התחזק בהדרגה עד שהפך לחסיד חב"ד מן המנין. באותה תקופה גם הביא את ר' פינחס גוביץ לרבי וגם הוא הפך לחסיד חב"ד.
כאשר החלים מפציעותיוב[[כ"ו אייר]] [[תשמ"ט]] נתפס על ידי קבוצה אלימה של [[חסידות סאטמר|חסידי סאטמר]] שניסו להתנכל לעיתונאי [[חיים שאולזון]] שניהל נגדם מלחמה עיקשת, עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים והרבי בירך ובעקבות הדימיון החיצוני בינו לבין שאולזון תפסו אותו שיזכה לנסים בדרך הטבעמעט לאחר שראו אותו משוחח עם אחד מקרוביו של שאולזון, ולא יצטרך לניסים למעלה מדרך הטבע. באותו מעמד העניק לו הרבי גם דולר "לעילוי נשמת ר' חיים נאה". בהמשך לאירוע זה התקרב מאוד לחב"ד ואף שלח את בנו ללמוד בישיבת אהלי תורה. בשלב זה הפך ביתם שבסי-גייט למעין בית חב"דחטפו אותו ממכוניתו, הרב זילבר ארגן התוועדויות בשכונה החרדית שאליהן הגיעו להתוועד הרב ראובן דונין ע"הוהיכו ופצעו אותו קשות באמצעות סכינים, הרב מנחם בן ציון וילהלם ע"הורק לאחר שחשבו כי רכב משטרתי עלה על עקבותיהם, ויבלחט"א הרב יעקב משה וואלבערגנטשו אותו בדרך, הרב פנחס קארף וה'חוזר' הרב יואל כהן. במקביל החל בנו הת' אברהם חיים בפעילות 'מבצעים' עם מאות מיהודי השכונה וב'תהלוכה' מ-770 לסי-גייט בחגים. בכסלו תשנ"ב הגיע שליח רשמי לשכונה הרב חיים בריקמאן, שפועל בה עד היום ומשפחת זילבר סייעו לו בתחילת דרכווהוא הוחש ל[[בית הרפואה]].
כעבור מספר שנים חזר להתגורר בארץ הקודש וקבע כאשר החלים מפציעותיו, עבר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] והרבי בירך אותו שיזכה ל[[נס]]ים בדרך הטבע, ולא יצטרך לניסים למעלה מדרך הטבע. באותו מעמד העניק לו הרבי גם דולר "לעילוי נשמת ר' חיים נאה". בהמשך לאירוע זה התקרב מאוד לחב"ד ואף שלח את מגוריו בקהילת בנו ללמוד ב[[ישיבת אוהלי תורה]]. בשלב זה הפך ביתם שבסי-גייט למעין [[בית חב"ד בצפת על יד ]], הרב זילבר ארגן [[התוועדות|התוועדויות]] בשכונה החרדית שאליהן הגיעו להתוועד הרב [[ראובן דונין]], הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]], הרב [[יעקב משה וואלבערג]], הרב [[פנחס קארף]] והרב [[יואל כהן]]. במקביל החל בנו המשמש כאחד משלוחי הרבי בעיר. שם שימש למשך שנה כמגיד שיעור בישיבת צעירי השלוחים. לאחר מכן עבר לעיר בני ברק, שם פתח כולל ערב הת' אברהם חיים בפעילות '[[מבצעים]]' עם מאות מיהודי השכונה וב'נחלת הלויים[[תהלוכה]]' ללימוד קדשיםמ-[[770]] לסי-גייט בחגים. ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] הגיע עוד שליח לשכונה הרב חיים בריקמאן, שבה למדו אברכים מאנ"ש וחסידויות שוניםשפועל בה עד היום ומשפחת זילבר עבדו יחד איתו וסייעו לו בתחילת דרכו.
בשנותיו האחרונות הקים כעבור מספר שנים חזר להתגורר ב[[ארץ הקודש]] וקבע את 'איגוד צאצאי ר' חיים נאה' במסגרתה ערך כנס מרשים בירושלים במלאת יובל שנים לפטירתו (כ' תמוז תשימגוריו בקהילת חב-תשס"ד) וכן יזם קריאת שמות רחובות ר' חיים נאה בירושלים (בסיוע הרב יעקב שנור) ובביתר (בסיוע הרב אלחנן מישולבין)ב[[צפת]] על יד בנו המשמש כאחד משלוחי הרבי בעיר. שם שימש למשך שנה כמגיד שיעור ב[[ישיבת צעירי השלוחים]]. בתקופה האחרונה לפני פטירתולאחר מכן עבר לעיר בני ברק, יזם ועודד את ההוצאה לאור של הספר שם פתח כולל ערב 'נודע בשיעוריםנחלת הלויים' לזכר סבו הגאון רבי חיים נאהללימוד קדשים, בעריכת הרב שניאור ברגר, שיצאה לאור כשנה אחרי פטירתושבה למדו אברכים מאנ"ש וחסידויות שונים.
בשנותיו האחרונות הקים את 'איגוד צאצאי ר' חיים נאה' במסגרתה ערך כנס מרשים בירושלים במלאת יובל שנים לפטירתו (כ' תמוז תשי"ד-תשס"ד) וכן יזם קריאת שמות רחובות ר' חיים נאה בירושלים (בסיוע הרב [[יעקב שנור]]) וב[[ביתר]] (בסיוע הרב [[אלחנן מישולובין]]). בתקופה האחרונה לפני פטירתו, יזם ועודד את ה[[הוצאה לאור]] של הספר '[[נודע בשיעורים]]' לזכר סבו הגאון רבי חיים נאה, בעריכת הרב [[שניאור ברגר]], שיצאה לאור כשנה אחרי פטירתו. בבני ברק התפלל בביהכנ"ס חב"ד של הרב יעקב כץ ברח' אברהם והיה מתומכי מוסדות חב"ד בבני ברק. שם נפטר בטרם עת בגיל 61 לאחר שחלה במחלה הידועה , ביום שישי [[י"ט אדר באדר]] [[תש"ע]], ונטמן בחלקת חב"ד בבית ב[[בית העלמין בצפת]].
==משפחתו==
*בתו, רבקה וחתנו, הרב אביגדור לנדסמן, מראשי "איחוד הצלה" וזק"א, עיה"ק צפת.
*בנו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] - שליח הרבי במרום כנען [[צפת]] וממלא מקומו בראשות "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה"
*בתו, אסתר וחתנו, הרב שמואל דוידזון - ראש [[כולל צמח צדק]] ומנהל משרד צעירי השלוחים צפת
== קישורים חיצוניים ==*בנו, הרב '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2070 נדקר בטעות] {{*}} [אברהם https://col.org.il/news/132474 המשפט של הרבי בדולרים לאיש שנחטף במקום חיים זילבר]] - שליח הרבי במרום כנען [[צפת]שאולזון] ויו"ר "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" *בתו, אסתר וחתנו''', לדמותו של הרב [[שמואל דוידזון]] - ראש [[כולל "צמח צדקאליעזר זילבר ע"]] ומנהל משרד צעירי השלוחים צפתה
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זילבר, אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת נאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]

תפריט ניווט