שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 24 בתים ,  06:53, 9 בנובמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה"
==תולדות חיים==
נולד ב[[י' אדר|י' אדר ראשון]] [[תרפ"א]] להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה ב[[עיירה]] [[קעלצק]] שב[[פולין]].
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.
בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר ל[[סיביר]] שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג לעיירה ל[[עיירה]] הומיל, שם חיו מספר שנים.
עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם לפולין ל[[פולין]] נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי [[גור]] וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.
===עלייתו לארץ===
מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.
הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ה[[משפיע]] ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]]. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.
ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור.
בפעם הראשונה ש[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]].
היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי [[בשר ]] מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת.
הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.

תפריט ניווט