7,240
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
"{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות" הינם 22 אותיות השבנפש|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אל"ףאותיות (פירושונים)]] [[בי"ת]]. האותיות האלו מ[[עולם האצילות]], }}{{אות|שם=אותיות (בנפש)|תמונה=}}ה'''אותיות''' הן עשרים ושתים המשכות אלקיותכלי ביטוי וגילוי לכל השכלה או רגש, אשר בצירופיהן השונים - מהוה ומחיה הקב"הם ה את כל [[נברא|הנבראיםאותיות הא"ב]]בלשון הקודש שבה נבראו העולמות.
צורת כל אות ואות מלמדת וכמו הכלי הגשמי המכיל תוכן מסוים, כגון משקה כלשהו, ומהכלי יוצקים המשקה לשימוש האדם, שמחד - הכלי מכיל ומכסה על אופן ההמשכה האלקית דרכהמה שבתוכו, ומאידך הוא אמצעי להעברת והשפעת התוכן (המשקה) אל המקבלים, וכמו כן יש לאותיות בלשון הקודש כך גם האותיות מכילות את האור שבתוכן - משמעויות ורמזים רוחנייםהשכל או הרגש, ועל ידי זה גם מגדירות ומגבילות (ומכסות) אותו.
←אותיות הדיבור
ומאידך הן אמצעי ביטוי, הבעה והשפעת התכנים - השכל או רגש, היינו גלויין אל הזולת, ולכן "אות" מלשון "אתא בוקר", שענינו גילוי אור הנפש. יכולת הביטוי של השכל או הרגש המפעם בפנימיות האדם - על ידי האותיות, היא תכונה המיוחדת ל[[מין המדבר]] בלבד, והיא המגדירה ומיחדת את המין האנושי מכל ה[[דצ"ח]], ולכן אפילו ה"[[ציפור המדברת]]" אינה נכללת במין המדבר כי "דיבורה" אינו אלא פעולה טכנית גשמית חסרת כל משמעות נפשית - שכלית או רגשית. מה שאין כן באדם הנה הדיבור הוא יכולת ביטוי רגשות או שכל ורצון שבפנימיות האדם. אף על פי שכוחות הנפש מתגלים באותיות, אבל אין האותיות מתהוים מהכוחות - מהשכל או מה[[מידות]] שבלב, ובודאי לא מה' מוצאות הפה -שיבוארו להלן, אלא שרשן ומקורן הוא בעצם הנפש, שהנפש מלאה אותיות, ורק גילוי האותיות הוא על ידי הכוחות שבנפש. שלושה סוגים באותיות שהאדם משתמש בהן לצורך התבטאות, הבעה וגילוי השכל או המדות, והם לפי שלושת לבושי הנפש: ==האותיות שבמעשה== אותיות - לצורך הבעה של שכל או רגש מסוים באמצעי גשמי, היינו אותיות הנראות לעין או נתנות למישוש באצבעות הידים. שני סוגים באותיות אלו: 1) אותיות הכתב.2) אותיות החקיקה. ההבדל ביניהם, שהכתב עלול להמחק, מאחר שהוא נבדל מהעצם שעליו הוא כתוב. ואילו החקיקה אינה נמחקת, כי הוא חלק מהעצם שעליו הוא כתוב. השלכות ענין זה ביחס לאותיות הרוחניות, יבוארו אי"ה להלן. ==אותיות הדיבור=={{ערך מורחב|ערך=[[אותיות הדיבור]]}}אותיות שהן לצורך גילוי השכל או המדות לזולת שהוא ממין המדבר, כלשון איש ואיש. [[אותיות הדיבור]] נפעלים בחמש מוצאות הפה, האח"ע מהגדון גיכ"ק מהחיך דטלנ"ת מהלשון זסשר"צ מה[[שיניים]] בומ"פ מהשפתים. כאשר הקול (זרימת אויר דרך מיתרי הקול) עוצר ופוגע ומכה באחד ממוצאות הפה - נוצרת האות (עיצור) בהתאם למוצא. אבל טעות היא לחשוב שעצם התהוות האותיות וההבדלים שביניהם היא מה' מוצאות הפה, שהרי מאותו קול ומוצא נפעלים אותיות שונות אלו מאלו. ועוד, שאם הפעלת האותיות היתה תוצאה של פעולת המוצאות היה צריך האדם לתת דעתו ולכוון פעולת השפתים וכו' לפני כל מלה ואות שמבטא, ואין הדבר כן. אלא כנ"ל - שהתהוות האותיות היא מקדמות השכל - ברצון ועצם הנפש, וכאשר עולה ברצון הנפש לבטא ולהאיר באותיות מסוימות - נפעלים ה' מוצאות הפה לבטא בהתאם לרצון הנפש. ולהיות ש[[אותיות הדיבור]] שרשן גבוה - למעלה מן השכל, לכן השכל או המדות הבאים בלבוש הדיבור, גדלים ומתפתחים בהרחבה יתרה מכמו שהיה לפני ההתלבשות בדיבור. והיינו, שעל ידי דיבור בנושא שכלי עיוני - יתחדשו אצלו שכלים חדשים בתוספת אור חדש בעמקות השכל הזה מה שלא היה כלל במחשבתו לבד. וכמו כן הוא במידות גם כן, כגון כשמדבר דברי אהבה, אף על פי שהדיבור אינו אלא ביטוי של האהבה, מכל מקום הדיבור מוסיף אור באהבה, שעל ידי שמדבר בה - מתפעל בנפשו יותר ב[[אהבה]] וחיבה לנאהב. ==אותיות המחשבה== אותיות ה[[מחשבה]] הינם אותיות שהן לצורך ההכרה וגילוי השכל או מדות האדם לעצמו. והן בחינת חיצוניות ה[[מחשבה]] הנקרא בשם הרהור ואינה עצם המחשבה. כי עצם ופנימיות ה[[מחשבה]] היא מאוחדת בכוחות הנפש המלובשים בה ואין בה בחינת אותיות מוגדרות. אותיות נקראות בספר יצירה בשם "אבנים". כמו שהאבנים הם בחינת [[דומם]] שהוא מדריגה היותר תחתונה מכל ד' סוגי הנבראים [[דצח"מ]], כמו כן האותיות לכשלעצמן, לגבי השכל המלובש בהם הם בחינת [[דומם]] בתכלית שאינם מערך השכל כלל. טעם נוסף ועיקרי להיות האותיות בחינת "אבנים": על שם שבהם בונים "בתים" - הם התיבות (מילים) בעלות משמעות הגיונית ושכל. וכמובן שזה בתנאי שהאותיות מוצבות בסדר הראוי על פי השכל, כסדר בנין בית, שבונים אבן על גבי אבן, נדבך על נדבך - באופן מסודר. ואם לאו הרי הם בבחינת "גל אבנים" - שאינו משמש כדירה ומשכן ל"אדם" - היינו, למשמעות השכלית. וצריך האדם למצוא את האותיות המתאימות כדי שיוכל להגביל ולהגדיר - ועל ידי זה לגלות - את מה שצפון בלבו. ==לקריאה נוספת==*[[אגרת הקודש - פרק ה']].*[[תורה אור]] כא, א.*[[תורת חיים]] ויצא כב, ד.*ספר המאמרים תרנ"ט [[ד"ה]] יום טוב של ר"ה, וד"ה לולב וערבה.*ספר המאמרים תרס"א ד"ה כבוד מלכותך.*ספר המאמרים תרע"ג ד"ה והאבן הזאת. [[קטגוריה:ערכים בחסידותנפש אלוקית]][[קטגוריה:ערכים במבט החסידותאותיות]]
