שינויים

{{אות|שם=אותיות (בנפש)|תמונה=}}ה'''אותיות שבנפש''' הן כלי ביטוי וגילוי לכל השכלה או רגש, הם ה[[אותיות הא"ב]] בלשון הקודש שבה נבראו העולמות.

===האותיות שבמעשה===

===אותיות הדיבור=={{ערך מורחב|ערך=[[אותיות הדיבור]]}}אותיות שהן לצורך גילוי השכל או המדות לזולת שהוא ממין המדבר, כלשון איש ואיש. [[אותיות הדיבור ]] נפעלים בחמש מוצאות הפה, האח"ע מהגדון גיכ"ק מהחיך דטלנ"ת מהלשון זסשר"צ מהשינים מה[[שיניים]] בומ"פ מהשפתים. כאשר הקול -(זרימת אויר דרך מיתרי הקול- ) עוצר ופוגע ומכה באחד ממוצאות הפה - נוצרת האות (עיצור) בהתאם למוצא. אבל טעות היא לחשוב שעצם התהוות האותיות וההבדלים שביניהם היא מה' מוצאות הפה, שהרי מאותו קול ומוצא נפעלים אותיות שונות אלו מאלו. ועוד, שאם הפעלת האותיות היתה תוצאה של פעולת המוצאות היה צריך האדם לתת דעתו ולכוון פעולת השפתים וכו' לפני כל מלה ואות שמבטא, ואין הדבר כן.

ולהיות שאותיות ש[[אותיות הדיבור ]] שרשן גבוה - למעלה מן השכל, לכן השכל או המדות הבאים בלבוש הדיבור, גדלים ומתפתחים בהרחבה יתרה מכמו שהיה לפני ההתלבשות בדיבור. והיינו, שעל ידי דיבור בנושא שכלי עיוני - יתחדשו אצלו שכלים חדשים בתוספת אור חדש בעמקות השכל הזה מה שלא היה כלל במחשבתו לבד.

וכמו כן הוא במידות גם כן, כגון כשמדבר דברי אהבה, אף על פי שהדיבור אינו אלא ביטוי של האהבה, מכל מקום הדיבור מוסיף אור באהבה, שעל ידי שמדבר בה - מתפעל בנפשו יותר באהבה ב[[אהבה]] וחיבה לנאהב.

===אותיות המחשבה===

==מקורות לעיון:לקריאה נוספת== *[[אגרת הקודש - פרק ה']], .*[[תורה אור]] כא, א. א', תו"ח *[[תורת חיים]] ויצא כב, ד. ד, [[*ספר המאמרים תרנ"ט]] [[ד"ה]] יום טוב של ר"ה, דוד"ה לולב וערבה, [[.*ספר המאמרים תרס"א]] ד"ה כבוד מלכותך, [[.*ספר המאמרים תרע"ג]] ד"ה והאבן הזאת.

[[קטגוריה:נפש אלוקית]][[קטגוריה:אותיות]]