שינויים

הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]]-[[תשע"ב]]), מנהל ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, איש חינוך בכיר, ומאנשי קהילת מחשובי חסידי חב"ד בעירבארץ הקודש.

נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל [[שבת]] קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].

מברק במברק מיוחד של 3 מילים ספורות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אישר את סגירת קיבלו ברכה לסגירת השידוך.תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו קיבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי תלמוד התורה הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא רבי יעקב אלתר, מכהן היום המכהן כיום כהאדמו"ר מגור.

כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים שמור אצל צאצאיו. לאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואיהם.

עד לשנותיו האחרונות שימש לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: , לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].

כיון ששורש משפחת אביו משפחחתו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצסולובייצ'יק, ועל פי הוראתו של הרבי אליו המשיך לתחזק את אותו הקשר.במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי.

במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתריםבליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב נפטר ב[[חיים מרדכי אייזיק חודוקובבית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], והיה נכנס לפגישות ומסרים מחבבסמיכות לביתו. מסע ההלוויה נערך בהשתתפות בני המשפחה ואלפים מתלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושליםברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, הגיע רבי מאיר סולובייצ'יק ואמר קדיש אחר מיטת ידידו.

בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[בשנת ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. בשנת [[תשע"ז]] הוציאו משפחתו ספר עליולקראת יום היארצייט החמישי, בשם: יצא לאור הספר "איש החינוך"בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, ובו סיפוריםופנינים, אמרות ופנינים שאמר שיטתו ופועלו החינוכי במשך השניםשנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי.

*רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים(נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת ה'תש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו)

*בנו, הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] - משפיע בישיבת 'תורת אמת', וממקימי ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות 'היכל מנחם' - ירושלים*בנו, הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב ומד"א ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים