שינויים

[[תמונה:CIMG6070.JPG|thumb|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]רבי '''אהרן סג"ל הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]].

רבי אהרן נולד לאביו ר' משה (דור שביעי ל[[ישעיה הורביץ{{ה|של"ה הקדוש}}) באוסבה שב[[רוסיה]]) באוסבה שברוסיה הלבנה, כבר בילדותו מאס במשחקי בני גילו והתמסר לתורה ולעבודה, עוד בשנות בחרותו התקשר לאדמול[[אדמו"ר הזקן ]] ונעשה כבן בית אצלו ומגדולי תלמדיו, [[אדמו"ר הזקן ]] אף הטיל עליו את הדרכת בנו [[אדמו"ר האמצעי ]] והדרכת חסידים רבים. בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו {{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר [רשימת היומן, עמוד שנ"ט] כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן ]] אף היה משיב על מכתבים משמו. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן ]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.

בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן ]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן ]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמומ[[אדמו"ר האמצעי ]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.

במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן ]] היה ידיד [[נפש ]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה ו[[אהבה]] רבה.

בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן ]] החלו חיכוכים בינו בין רבי אהרן לבין הרבי [[מהרי"ל יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמ' עמוד שס"ז.}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן ]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר בעיירה ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בינן בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי ]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות ]] אדמו"ר הזקן.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן ]] התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן ]] - אדמו"ר האמצעי{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממלא כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן ]] ופתח את חצרו בעיירה ב[[עיירה]] סטרשלה והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית של החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי ]] אך היו רבים הלכו גם רבים שהלכו אחרי רבי אהרן.

עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לעבודה שבלב לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי ]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על גם בספרו [[ספר התניאשערי היחוד והאמונה]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים ניתן לראות את דרכו המשלבת את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרטהעבודה השכלית עם העבודה בהתפעלות וברגש.

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט. לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד , מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.

[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרוןאהרן]]

* '''[[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21329&hilite=fde7dc4b-933f-43f0-9a81-b3277ea8b083&st=%D7%97%D7%A9%D7%9E%22%D7%9C&pgnum=493 שערי היחוד והאמונה] ]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.* '''[[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]] ''' - ביאור על [[ספר התניא]].* ['''[עבודת הלוי]] ''' - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, ה'[[תר"ב]]-ה'[[תרכ"ו]]. * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), ה'[[תרכ"ו]].

במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס ז"ל מחסידי [[תולדות אהרן (אבי יואליש המפורסם ממאה שערים)]].

באחת הסעודות בביתו של במספר הזדמנויות{{הערת שוליים|'[[הרבי המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"ץצ]] (ומאוחר יותר אצל , העיר ה[[הרבירש"ג]])בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, ביקשו להוציא הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור את ספריו ומאמריו הרבים שעדיין לא נדפסו והם ספונים ב!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערת שוליים|שם עמ' ריא}} העיר ה[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית חברש"דג]] בכתביכי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-יד רביםלאור, הן מצד ההשכלה הרבה שבהם והתועלת שיש בהם תועלת רבה לעבודת האם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"''', וכן מחמת שמצב הדפים בהם מלכתחילה איננו טוב ובחלוף הזמן מצבם מחריף לאין-שיעור. אולם עד כה לא בא הדבר לידי פועל.

* {{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ג ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}

[[קטגוריה:אדמוראדמו"יםרים]]