שינויים

{{לעריכה|לא אנציקלופדי}}[[קובץ:שלט אהבת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על אהבת ישראל ב[[תלמוד תורה חב"ד קרית צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה בקריות]]]]'''אהבת ישראל''' היא [[מצוות עשה]]{{הערה|סה"מ לרמב"ם מצווה רו. הל' דעות (להנ"ל) פ"ו ה"ג. חינוך מצווה רמג.}}, לאהוב כל אדם מ[[עם ישראל|ישראל]], מקורה בתורה הוא בפסוק{{הערה|דברים לג, ד.}} "[[ואהבת לרעך כמוך]]".בתורה מופיע אהבת ישראל כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם [[הלל הזקן]]{{הערה|שבת לא, א.}}. "דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה" פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה". וכן אמר, [[רבי עקיבא]]{{הערה|ירושלמי נדרים, פ"ט ה"ד.}} "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה",

אף ב[[תורת החסידות]] מובא מהוה הענין של '''אהבת ישראל''' כאחד היסודות המרכזיים ב[[עבודת ה']].

==ענינה בתורת החסידות=={{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב]]}}{{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]יתירה מזו: "נכון לומר קודם ה[[תפלה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'|ה"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}}בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב הזולת צריך לגעת לו יותר מאשר מעצמו וממילא צריך הוא לאהוב את יהודי נוסף מוכרח אחר אף יותר מכפי שאוהב הוא לגלות ולהרגיש את ה[[נפש אלוקית]] מאחר ומצד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] לא שייך לאהוב אדם אחרעצמו, מאחר ואדם בטבעו אוהב את ואף צריך לכאוב לו ייסוריו של חבירו עוד יותר ממה שכואב לו יסוריו של עצמו, וכלשון זאת מפני שגבי עצמו יכול למצוא כל מני סיבות אשר בעבורם באו עליו ה[[תניאיסורים]]{{הערה|פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, וכפי שהוזכר בתחלת הערך, שזהו אחד מיסודות עבודת ה'.}} וזהו הפירוש האמיתי ב"רק שהגופים מחולקיםואהבת לרעך כמוך", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת ע"י שמגיע לידי [[ביטול]] כפי שממבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]שתאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את רעך.{{הערה|פרקים כלקו"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שםד (כרך ד) עמ' 1410.}} בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד ב[[כנסת ישראל]] ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש.

==אהבת ישראל במשנת הרבי==אהבת ישראל אמנם אהבה זו היא "כל התורה כולה" אהבה שלמעלה מטעם ודעת, אף על פי כן בכדי שאדם יוכל להגיע לאהבה זו, נדרש הוא [[התבוננות|להתבונן]] [[שכל|בשכלו]] (כמאמר הידוע של הלל הזקןכפי שיפורט), וזו המטרה הראשית של חסידות בכלל ושל הרבי בפרט. רואים את זה גם כן בשיחתו של הרבי ביוד שבט אלא ש[[התבוננות]] זו היא רק ממוצע כדי להגיע לאהבה שלמעלה מ[[תשי"אשכל]] בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי, וזה לשון השיחה:{{הערה|לקו"ש שם עמ' 300.}} מאחר ואהבה זו במהותה אינה תלויה בשכל אלא היא אהבה טבעית כאהבת איש את אחיו ואב את בנו.

ביום ===הטעמים לעצמיות אהבת ישראל=======• אהבת ישראל היא אהבת ה':====מאחר וכל יהודי הוא בן של [[קבלת הנשיאותהקב"ה]] אמר הרבי: כמוזכר בפסוק{{הערה|דברים יד, א.}} "בנים אתם לה' אלוקיכם" ממילא כל יהודי הוא אהוב של [[הקב"אזלת לקרתא עבד כנימוסאה]] וא"כ כשאוהב את האהוב, הרי זה כאילו אוהב את האוהב, וכן{{הערה|מובא בהיום יום, עמ' פא. כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז}} מצד זה שכל יהודי יש בו [[נפש אלוקית]] שהוא [[חלק אלוקה ממעל ממש]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים]], פרק ב}} ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו"{{הערה|מאמר הבעש"ט, הצהרה הובא במאמר ד"ה 'השמים כסאי' תרס"ח (בהמשך תרס"סטייטמענט"ו), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל את הרעיוןובספר תולדות יעקב ויסף יתרו מצוות אנכי:שכתבו הראשונים וכו' בכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק מחלק האחדות הרי אני תופס כולו וכן שמעתי ממורי. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזהובפ' חיי שרה כב, אבל - ד מפירוש היעבץ לאבות פ"אזלת לקרתא עבד כנימוסאד מ"ב:התופס מקצת מן האחדות תופס כולו.}}מאחר ובאהבת ישראל טמונה אהבת ה', לכן זוהי אהבה עצמית מאחר וכל יהודי יש בו אהבה עצמית ל'''הקב"ה''' ומצד זה יש לו אהבה עצמית לכל יהודי.

'''שלשת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ====• כל עם ישראל, כולא חד. אי אפשר לחלק ביניהם, כיון שכולא חד, כעצם אחד. - בכלולים בנשמת אדם הראשון:====כל [[תורת החסידותעם ישראל]] מובא מאמרו של כלולים במקור בנשמה אחת כללית והיא נשמת [[הבעש"טאדם הראשון]] בשם ראשונים: וממילא כל יהודי הוא פרט בכלל זה ואף כלול מרעהו, יתירה מזו מאחר וכולם מושרשים בעצם אחד הרי עצם, גם כשמתחלק לפרטים, בכל פרט יש את כל העצם מאחר ו"עצם כשאתה תופס במקצתו מקצתו אתה תופס בכולואת כולו" וא"כ, כל יהודי אחר הוא כמותו בעצמו{{הערה|לקו"ש שם. ובנדו- והתכללות זו, נעלית יותר מהתכללות הפרטים שכלולים זמ"דז, כיון שג' האהבות הם כי בכל החלקים הוא אותו עצם אחדממש (שיחת ליל שמח"ת תשח"י).}} ובמה שאוהב יהודי אחר, מובן, שבכל אי"ז כאוהב את הזולת כ"א' מהם יש שלשתם, כי, כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולוכאוהב את עצמו.'''

כשישנה אהבת ===מהותה בעבודת האדם==={{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב]]}}{{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: "נכון לומר קודם ה'[[תפילה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אבל אין אשר מצות אהבת התורה ואהבת ישראלהיא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'|ה"ז הוראה שחסר גם באהבת א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}}בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את ה'. לאידך גיסא[[נפש אלוקית]] מאחר ומצד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] לא שייך לאהוב אדם אחר, כשישנה אהבת ישראלמאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, עם היותה מהמצוות שכליות שהשכל מחייבםוכלשון ה[[תניא]]{{הערה|פרק לב', הריוכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, סוף סוףוכפי שהוזכר בתחלת הערך, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השםשזהו אחד מיסודות עבודת ה'. וכידוע הסיפור אודות הרבי הצמח-צדק}} "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, שעל ידי נתינת גמילות חסד ליהודי הגיע לענינים כאלה שלא הגיע אליהם זאת על ידי תורה ועבודהשמגיע לידי [[ביטול]] כפי שממבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]{{הערה|פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שם}} בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד ב[[כנסת ישראל]] ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש.

"הצהרה" ("סטייטמענט") זו צריכים להכריז ולהודיע. כאשר רואים יהודי שיש לו ===אהבה ליהודי חוטא===בנוגע ליהודי ש[[אהבת ה'חטא]] ואין לו אהבת התורה ואהבת ישראל, צריכים לומר לו, שעליו לדעת שאשר עליו נאמר ב[[אהבת ה'גמרא]] לבדה{{הערה|ראה פסחים, ללא אהבת התורה וישראלקיג, אין לה קיוםב. לאידך גיסאערכין, כשרואים יהודי שיש לו טז, א}} "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר{{הערה|תניא שם ועיין ביאורי הרבי, מובאים בספר שיעורים בספר התניא}} שזהו רק אהבת ישראל, צריכים להשתדל להביאו לאהבת התורה ואהבת הבמשהו שהוא בגדר '''חבירו'''. וכן צריכים להשתדל שפעולתו באהבת ישראל תתבטא לא רק בנתינת וצריך להיות חבירו בקיום [[תורה]] ו[[לחםמצוות]] לרעבים ומים לצמאיםפירושו של דבר, אלא שמצד אהבת ישראל יקרב יהודים לאהבת התורה ואהבת ה'שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות. וכאשר יהיו שלשת האהבות יחדיו{{הערה|זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, יהיה זה מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"חוט המשולשצ הרי עליו אמרו חז" של "לא ינתקעמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות". ועל ידי זה תבוא גם הגאולה}} ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות{{הערה|ויקרא, שכןיט, כשם שהסיבה ליז}} "גלינו מארצנוהוכח תוכיח את עמיתך" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל. ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. אבל מישהו שאינו חבירו, כך על ידי אהבת ישראל תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש.הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי"ז יוכל לקרבו לתורה{{הערה|1=[http://chabadlibraryכמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.org/books/default) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום .aspx?furl=/admur/tm/2/26/210 משיחת יוד שבט תשי"א].אוהב את הבריות ומקרבן לתורה}}.

==לקריאה נוספת==*'''להתחיל את השולחן ערוך מצד ימין''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1856 עמוד 38*'''להבין עניין אהבת ישראל''', נ. ברנשטיין, שבועון 'דרך המלך' מס' 110 עמוד 4-7. ==קישורים חיצוניםחיצוניים==

[[קטגוריה:חסידותתורת החסידות]]