עריכת הדף "אגרת התשובה"

{| class="infobox" style="width:15%; border: 1px solid #FFCC99; background-color: #FFFFE5; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 100%; clear:right;" 
|- style="background:lightblue;"
! style="background-color: #E5E5FF;" | <font size=3>אגרת התשובה</font>
|-
|[[אגרת התשובה - פרק א'|א']] · [[אגרת התשובה - פרק ב'|ב']] · [[אגרת התשובה - פרק ג'|ג']] · [[אגרת התשובה - פרק ד'|ד']] · [[אגרת התשובה - פרק ה'|ה']] · [[אגרת התשובה - פרק ו'|ו']] · [[אגרת התשובה - פרק ז'|ז']] · [[אגרת התשובה - פרק ח'|ח']] · [[אגרת התשובה - פרק ט'|ט']] · [[אגרת התשובה - פרק י'|י']] · [[אגרת התשובה - פרק י"א|י"א]] · [[אגרת התשובה - פרק י"ב|י"ב]]
|}

'''אגרת התשובה''' הוא [[ספר התניא#חלקי התניא|החלק השלישי מחמשת החלקים]] ב[[ספר התניא]], העוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.

על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.

==הדפסתה לראשונה==
הפעם הראשונה בה נדפסה האגרת, הייתה בדפוס זאלקווי בשנת [[תקנ"ט]] (1799). בהוצאה זו לא חולקה לפרקים, ובמהדורה בתרא ([[שקלוב]] [[תקס"ו]] (1806)) נוספה בה חלוקה לפרקים על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו. 

==תניא קטן==
האגרת מכונה גם בשם "תניא קטן"{{הערה|כך היא מכונה במהדורה שנדפסה ב[[שקלוב]] בשנת [[תקס"ו]].}}, על שם פתיחתה: "תניא, בשלושה חילוקי כפרה", ובתוספת הכינוי 'קטן' כדי להבדיל אותה מהחלק הראשון של התניא, [[ליקוטי אמרים]], הפותחת גם היא במילים "תניא בסוף פרק ג' דנידה", וזאת בשל העובדה שחלק זה קצר וקטן יותר במספר הפרקים שבו.

קשר נוסף בין חלקים אלו של התניא, ניתן למצוא גם בכך ששניהם יכולים "לשמש בעיני בעלי המוסר למופת לספרי המוסר"{{הערה|אגרות קודש חלק ב' עמוד קב.}}.

==יחס הרבי לאגרת==
הרבי התבטא ביחס לעצמו "{{מונחון|קאך איך זיך|הנני לוהט}} בלימוד אגרת התשובה לרבינו הזקן"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד צט, במכתב לסופר אליעזר שטיינמן בה מבקש ממנו הרבי שיקדיש מאמר לנושא זה.}}.

התעוררות מיוחדת זו ביחס לאגרת, החלה בשנת [[תשכ"ח]], לאחר הניצחון הניסי ב[[מלחמת ששת הימים]] וההתעוררות הרוחנית הגדולה שהייתה אז אצל בני ישראל בכל העולם, וכן בשל העובדה שבסדרת השיעורים על התניא שמסר הרב [[יוסף ויינברג]] ברדיו וזכו לעידודו וסיועו הנמרץ של הרבי – הגיעו באותה תקופה ללימוד פרקי אגרת התשובה.

לאורך השנה הקדיש הרבי ביאורים לנושא התשובה, וב[[התוועדות]] של [[כ"ף מנחם אב]] ביאר בהרחבה את הלשון בפרק א' של האגרת: "והנה מצוות התשובה מן התורה".

===הדפסה והפצה===
בשלהי חודש אלול של אותה שנה ביקש הרבי שידפיסו את האגרת בפני עצמה במהדורה רגילה ובמהדורת כיס כדי להקל על הרוצים ללמוד, כאשר הרבי בעצמו הקדיש את הדפסת החוברת לזכרון אמו [[הרבנית חנה]]{{הערה|החוברת הראשונה הגיע מבית הדפוס בכ"ו אלול, והרבי מסר אותה באמצעות המזכיר הרב חודוקוב לציבור על מנת שילמדו בה לפחות מספר שורות עוד באותו ערב, כשאחד מהאורחים מכפר חב"ד יהיה זה שיפתח את הלימוד, ואף צירף ארבעה בקבוקי משקה (חלקם פתוחים) לחלק בשעת הלימוד למשתתפים.}}, ומאז החל הרבי לצאת לתפילות בציבור עם חוברת זו (במקום ספר התניא בכריכה האפורה שהחזיק עד אז יחד עם הסידור), והיה מעיין בה מעת לעת בזמן התפילה.

הרבי אף ביקש שיתרגמו את האגרת לשפות נוספות, שייסדו שיעורים חדשים שיעסקו בה{{הערה|ראו לדוגמה תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 260.}}, וינהלו תעמולה בקהלים רחבים שילמדו אותה{{הערה|ימי תמימים חלק ד' עמוד 121.}}.

כך לדוגמה הודפסה האגרת בחוברת בפני עצמה על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], תורגמה לאיטלקית ביוזמת השליח הרב [[גרשון מענדל גרליק]], ועוד.

===לימוד האגרת===
פעמים רבות המליץ הרבי להתחיל את הלימוד בספר התניא דווקא מהחלק של אגרת התשובה, ורק לאחריה ללמוד את [[שער היחוד והאמונה]] ואת [[ליקוטי אמרים]] (אלא אם כן מדובר על אדם שעסוק בהשכלה וחקירות, שאז יש להתחיל ללמוד איתו משער היחוד והאמונה){{הערה|אגרות קודש חלק י"ז עמוד קז, עמוד מו, ועמוד שעב.}}. היו גם הוראות פרטיות מהרבי לחתנים שילמדו את אגרת התשובה ביום חתונתם{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד פז.}}.

החל מ[[שבת שובה]] [[תשכ"ט]], החל הרבי לבאר את אגרת התשובה באופן שיטתי פרק אחרי פרק, דבר יוצא דופן שלא מצאנו דוגמתו באף חלק אחר בתורה אותו ביאר הרבי באופן יסודי מסודר ורציף.

במחזור הראשון של הביאורים ביאר הרבי ברצף בכל התוועדות 2 פרקים, כאשר המחזור הראשון הסתיים בשבת בראשית. המחזור השני החל בהתוועדות י"ט כסלו, בה ערך הדרן על מסכת יומא, והמחזור נמשך למעלה משנה וחצי, והסתיים ב[[שבת חזון]] בחושב מנחם אב תש"ל.

העיסוק השיטתי של הרבי באגרת התשובה באותה שנה, בא לידי ביטוי גם בתיאור תולדות רבותינו נשיאינו ב[[שלשלת היחס]], בה נכתב אודות הרבי "תשכ"ט – מתחיל לבאר אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן, וממשיך בזה בשנת תש"ל".

==ליקוטי לוי יצחק==
בזמן גלותו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, דאגה לו רעייתו במסירות נפש למספר מועט של ספרי קודש והצליחה להפיק לו דיו מבישול עשבים שונים. בנוסף לדרכו של רבי לוי יצחק להשתמש בלשון קצרה, בשל התנאים הקשים - כתב בקיצור גדול עוד יותר את חידושיו על שולי גליון ספר התניא שהיה בידיו, ולאחר פטירתו וגאולת ספריו כאשר הגיעו הספרים אל הרבי, החל הרבי לבאר את ההערות הקצרות והתמציתיות של אביו.

אף שבמבט שיטחי נראה כי הערות אלו מתייחסות לרמזים ולפרטים נקודתיים מתוך כללות האגרת, במהלך הביאורים של 16 ההערות העוסקות באגרת התשובה שהחלו בשבת הסמוכה ליום ההילולא שלו בכ"ף מנחם אב תש"ל, הסביר הרבי כיצד הערות אלו מבארות ענינים כלליים ויסודיים המעניקים הבנה עמוקה יותר בכל מהלך האגרת.

ביאורים אלו הוגהו כולם על ידי הרבי בחמישה עשר 'ליקוטים' הודפסו בליקוטי שיחות (בכרכים י"ט ול"ט), ולאחר מכן בספר בפני עצמו - "ביאורים בליקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה".

מחזור זה, שהיה המחזור השלישי והאחרון של לימוד אגרת התשובה, החל בחודש מנחם אב תש"ל, והסתיים בשבת פרשת ויקהל פקודי תשל"א.

==ספרים שיצאו לאור על האגרת==
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]] וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''אגרת התשובה - על פי שיחות הרבי''', ספריית 'מעיינותיך' בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
*'''ביאור תניא - אגרת התשובה''', מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

==לקריאה נוספת==
*הרב מנחם מענדל רייצס, '''קאך איך זיך בלימוד אגרת התשובה''', יריעה מקיפה על היחס המיוחד של הרבי וסדרת הביאורים על אגרת התשובה, בתוך מגזין '[[תחיינו (מגזין)|תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 48

==קישורים חיצוניים==
*הרב לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14494&CategoryID=2317 הפצת וביאור "אגרת התשובה"]''', במדור 'ניצוצי רבי' שבתוך גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] 1259
*'''[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=97109 שיעור הרב אופן על אגרת התשובה]''' {{אודיו}}
*'''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2968264/jewish/-.htm רשימות הרבי על אגרת התשובה]''', באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
*הרב קלויזנר, '''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=1000&cat=11&haoro=2 אגרת התשובה כנגד אבן העזר]''', בתוך הערות וביאורים
*הרב אליהו קירשנבוים, '''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-2 מבוא לאגרת התשובה]''' - מתוך ההקדמה לאגרת התשובה המבוארת בהוצאת 'מעיינותיך', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:תשובה]]
[[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא|*]]