29,735
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בכרכים האחרונים שהודפסו בסדרה (מכרך כט ואילך), המכתבים באידיש מופיעים לצד תרגום לעברית.
''';כרכי ה'אגרות קודש''''
* [http://shop.chabad.info/?string=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F9&url=search&lang=he לרכישת ספרי אגרות קודש] - אתר חב"ד-שופ '''כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש''''* [httpתמונה://wwwאבנים יקרות.igrot.com אתר כתיבה jpg|left|thumb|250px|הספר אבנים יקרות לרבי באמצעות האגרות קודש] - igrot.com* [http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבימלך המשיח באמצעות אגרות קודש] - igrot.org* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש] - igrut.blogspot.com* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'] {{אינפו}}* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות - האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים? ] - הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה ב'אגרות קודש'. {{וידאו}} {{אינפו}}*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על ;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה': [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013) {{צליל}} {{אינפו}}
←תוכן כרכי האגרות
{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים [עד עתה (תשעח) י"ל ל''ב כרכים] ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.
האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד).
==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן- כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"[[לקוטי שיחות]]", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, עם תחילת עריכת סדרת אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים]}}. האגרות שנדפסו ב"אגרות קודש" קובצו לספרים אלוכוללים רק מכתבים עד שנת [[תשל"ז]], בעוד שהמכתבים שב'[[לקוטי שיחות]]' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים]}}.
רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.
המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.
עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם על ידי ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. בשנת [[תשע"א]] נכנסו לעבודה ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] ור' [[צבי הירש נוטיק]] שהחלו לעסוק בליקוט אגרות לכרכי המילואים, כשאופי עבודתם מתאפיין בעריכה יסודית יותר הכוללת מראי מקומות רבים, וציון מפורט יותר של האישיות אליה נכתב המכתב והרקע לכתיבתו. בנוסף, החל מאז שנכנסו לעבודה, החלו לתרגם את המכתבים לעברית, כפועל יוצא מכך שהשותפים בעריכה הינם חברי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]].
בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.
==מטרת ההוצאה==
במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיונכתב:
מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב [[אדמו"ר הזקן ]] שספר זה כולל:
{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.
וממשיך אדמור אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'". יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו.
==תוכן כרכי האגרות==
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
*כרך כה - אגרות משנת מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] *כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכתש"טל]]-[[תשתשל"לא]] *כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"אב]]-[[תשל"בג]] *כרך כח - אגרות משנת מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"גה]]*כרך כט - אגרות משנת מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"דז]]*כרך ל - אגרות משנת [[תשל"הח]]{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9B%D7%A8%D7%9A-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}}.
}}
* כרך ג' - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
===אגרות קודש באנגלית===
[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]
סדרת אגרות קודש ב[[אנגלית]] עד עתה יצאו לאור ששה כרכים על ידי אוצר ספרי ליובאוויטש סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ל[[אנגלית]] ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד [[Sichos In English ]] (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.
בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.
===שו"ת מנחם משיב נפשי===
==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזןאלול]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמותשס"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב)ו.}}.
הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]
* [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
*'''שונות'''*הלל מונדשיין, '[http://wwwigrot.teshuraorg.comil/teshurapdf/Mondshineמרכז אגרות קודש -BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמיםכותבים ומקבלים ברכה]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת הבר מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו תשס"ח {{PDF}}'* '''[http://www.chabadigrot.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרב, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}'''
;שונות
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש]{{בית משיח}}
{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגים כללייםמושגי יסוד]][[קטגוריה:רבי וחסיד]][[קטגוריה:אגרות קודש]]
