שינויים

{{דמות|שם=רבי אברהם חיים נאה|תמונה=[[תמונהקובץ:חיים נאה.jpg|left250px]]|thumbתאריך לידה=[[י"ג אייר]] [[תר"נ]]|250pxתאריך פטירה=[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]|תפקידים נוספים=מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]',חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].}}הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק ה[[קבלה|מקובל]] בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים. מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]', חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (, נולד ב[[י"ג אייר]] ה'בשנת [[תר"נ]] - , ב[[כ' תמוזחברון]] ה', לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי [[תשידובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"דר]]) היה ו[[רבחוזר]] ופוסק השל [[קבלה|מקובלאדמו"ר הצמח צדק]] בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי הוא למד אצל רבי יוסף יעסיל הראליק, רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של ה[[בר מצווה]] שלו ובהיותו , בהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס , וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שולייםהערה| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת , ישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושליםובישיבת אהל משה, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים{{הערה|נודע בשיעורים, פרג ג'}}.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי הוא היה מקורב לרבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית. ===שליחות בסמרקנד===בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו קובץ:הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטןנאה בבוכרה. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שולייםjpg|שמאל|ממוזער|250px| המכתבים מובאים בפתח ספרו הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[חנוך לנעררב]]}}עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות ב[[תפיליןבוכרה]] בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב==]], לעיר [[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[יוסף צבי דושינסקישלמה יהודה לייב אליעזרוב]] גאב, שהיה שליח הרבי הרש"ד ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]]כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

בתום השליחותעבור יהודי המקום, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס להוא הדפיס את הספר 'יחידותחנוך לנער' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב ובו הלכות [[איצ'ה מתמידתפילין]]בלשון הקודש ובוכרית{{הערת שולייםהערה| את הנסיעה מזכיר הרב נאה על השליחות מסופר בפירוט ב[[קצות השולחןנודע בשיעורים]] סימן ע"זפרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:'''"בפי זקני החסידים מסופרלאחר ששב ארצה, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדירהתחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, הגה"ח ר' איטשע מתמיד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[התוועדותירושלים]] רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות בזמן [[מצריםמלחמת העולם הראשונה]]==לאחר ששב ארצה, התחתן הוגלה הרב נאה יחד עם מרת רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים. רעייתו [[דבורה בת נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. ב[[מצרים]] ייסד הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גורנאה ישיבה לגולים, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) וגר בכמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[ירושליםנודע בשיעורים]]פרק ז'}}.

בזמן [[מלחמת העולם הראשונהקובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]], הוגלו רבים מיהודי בתום המלחמה חזר הרב נאה ל[[ארץ הקודשירושלים]], למצרים, ובהם כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים נאהזוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. רעייתו הרבנית לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[דבורה נאההעדה החרדית]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערה|[[ברוך נאהנודע בשיעורים]], הגיעה אף היא למצריםע' 99}}.  רחמיו נכמרו על הגולים ביחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של [[מצריםהרב קוק]]בירושלים, והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושליםכבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם בשנת [[שנות חייםתרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר רכש [[נודע בשיעוריםחלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]] פרק ז'}}, שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

==בעדה החרדית==בשנת [[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאהתש"ט]]25 שנים כיהן מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדיתשלמה יוסף זווין]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של , הרב [[יוסף חיים זוננפלדשאול דוב זיסלין]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת הרב [[העדה החרדיתעזריאל זליג סלונים]] וחבר ועד השחיטה של והרב [[העדה החרדיתחיים יוסף רוזנבלום]] {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם אולם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של נפטר ב[[העדה החרדיתכ' תמוז]] שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ [[העדה החרדיתתשי"ד]] בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[נודע בשיעוריםעזריאל זעליג סלונים]] פרק ישידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר'}}חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

==ייחס אדמו"ר הריי"צ לספרודעותיו והשקפותיו=====מחלוקת השיעורים===על אף שעמד בקשרים רבים עם ה[[קובץ:הגרח נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזון איש]] שאף כינה אותו "כבוד ידיד נפשי שליט"א", נחלקו השניים בעניין השיעורים, שיטתו של הרב חיים נאהמבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר ה[[פוסקים]] הספרדים, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים וכולל מרן ה[[שטריימלשולחן ערוך]] לראשווהגאון [[החיד"א]]בעת ביקור , מנהג [[הרבי הרייירושלים]] ו"מנהג העולם"צבלשון ה[[משנה ברורה]] בארץ{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושליםוהרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3. זכה להיכנס ל2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[יחידותהרב עובדיה יוסף]]מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' יחד עם בנו הגאון חיים נאה היו: הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[ברוך נאהשלום משאש]] בעת שהרבי הריי, האדמו"צ ביקר בבית אביו ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[מנחם מענדל שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה]{{אינפו}}}}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מעל שיעוריו חלק ה[[ירושליםחזון איש]] קיבל הגראאשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע 'א מתבססת על מדידת ה[[קצות השולחןנודע ביהודה]]', ספר המבאר את שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקןעובדיה יוסף]]בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה - טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו - מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}} }}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. על דעת [[הרבי הריי"צ]] בנידון, בסיפור הבא:  לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור [[יין]] –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם [[יין]], ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה. רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים. הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו מידותיו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו. ===שיעורי מידותיו===

:לתך - 15 סאה = 120,960.

:רביעית = 86 גרם.

===מחלוקת השיעוריםמאבק בציונות==={{להשלים}}הרב חיים נאה לחם ב[[ציונות]] והיה ממתנגדיה הגדולים בארץ ישראל, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] הוא נפגש עם מלך ירדן מטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים, את המשלחת ארגן יעקב ישראל דה האן. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות זאת, המשיך ר' חיים נאה להתנגד לציונים, ולחילולי [[שבת]] ההמוניים אותם הם ארגנו.

על שיעוריו חלק ה==קשריו עם אדמו"רי חב"ד=====אצל אדמו"ר הרש"ב===[[חזון אישקובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב"ד ירושלים]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר לאחר שחזר מ[[בוכרה]] נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[המבשרהתוועדות]] במלאת 55 שנה לפטירת הגרמשותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערה|את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "ח חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה:הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'

===אצל אדמו"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזור הריי"א התבטא פעם ואמרצ===[[קובץ: הגרח נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ו[[שטריימל]] לראשו]]בעת ביקור [[הרבי הריי"הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בוצ]] בארץ, הוא רליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אברהם חיים יחד עם בנו הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. לקראת צאת אדמו"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזוהריי"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגרצ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח מקדים למכתבו וכה כותב: נאה מכתב מיוחד מאדמו"ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליטהריי"א בעל חזון אישצ, במכתבו אליאודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"םספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

מסופר שלאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"אד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. אחדשהרצה אדמו"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, רהריי"ל שיעורין!... בהמשך כותב צ לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתיהרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, על ושיעורו יהיה לפי דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל אי אפשר לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה ליהרב חיים נאה.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליטרוב{{הערה|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א בעל חזון איש), זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".  בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"כגון הרבנים לנדא מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם. מסופר שהרב [[עובדיה יוסףבני ברק]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו. ==מאבק בציונות==אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד היש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[ציונותשבח המועדים]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. רע' חיים 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול [[שבת]] וכפירהולא מביא שיטה אחרת. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי }} חסידי חב"ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים{{הערה|[[שבתאוצר החסידים]] ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה בערכו של אהבת הארץ. ==התקשרות== בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן"}}.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]== משנת [[תרח"צ]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות כמו כן בין הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד. תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד ו[[צדקה]] לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}} ==יחס הרבי אל הרב לרב נאה== הייתה התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג. בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא גם כןבמהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, [[ירושלים]] [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חלק ז' אגרת ב'ה}}  "ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרב כו' אברהם חיים נאה מירושלים, ת"ו על ידי משיח צדקנו בב"א).וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת [[שבת]] לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חלק י"ב אגרת ג'תתקעו}}" "ג) בהנוגע לשיעורים.הנה בספרו של הרה"ג והרב מו"ה חיים נאה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חלק י"ב אגרת ד'נא}}"

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מ[[גור]], והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מ[[סאטמר]]. הרב מ[[בריסק]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שולייםהערה|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.  מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם [[הראשון לציון]] הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 182}}. ==פטירתו==נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]. ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב ישראל [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה מ. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם הראשון לציון הגאון רבי [[בלגיהמרדכי אליהו]]אשר בדרשותיו{{הערה|1= [הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463] באתר ישיבה}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה{{הערה|נודע בשיעורים ע' 182}}.

בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב [[יעקב שנור]] חבר עיריית [[ירושלים]] לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן [[בית כנסת חב"ד בית ישראל]] בו התפלל הרב נאה.{{הערת שולייםהערה| [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ]}}.

*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*'''[[פסקי הסידור]] ''' - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.

*הרב [[משה צבי נאה (פתח תקוהתקווה)|משה צבי נאה]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].

* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון'] {{הב}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]