שינויים

[[תמונהקובץ:גולדברג.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|240px|הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת [[תנש"א]]]] הרב '''אברהם גולדברג''' ע"ה נולד בחג הגאולה ([[י"ב תמוז תרפ"ז|יב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל- [[י"ג ניסן]] [[תשס"ג]]), ממייסדי ועסקני [[צפת|הקהילה החב"דית בצפת]]. הוא נולד לאביו הרב יצחק שי', חסיד ברסלב שברח מפעיל נמרץ ב[[הפצת המעיינות]] והפצת [[פוליןבשורת הגאולה]] בתקופת . ממייסדי ישיבת [[מלחמת העולם השנייהבית לוי יצחק|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולאמו מרת טויבע ע"ה שנמלטה מבסרביהמכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.

==תולדות חיים===== בברית המועצות ===הרב גולדברג היה עסקן פעלתן ובעל מרץ. היה מהנולד ב[[חסידי"ב תמוז תרפ"ז|חג הגאולה י"ב תמוז]]ים הראשונים שהתיישבו ב[[צפתתשי"א]] על פי הוראת בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, [[הרבירוסיה]] מלך המשיח. במשך כשלושים שנה פעל בתחומים רבים; יזם ועסק במבצעי ומוסדות הרבי ובמגוון תחומים נוספים למען הקהילה. הוא היה ממקימי הישיבה הגדולה נולד לאביו הרב יצחק, [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]] שברח מ[[בית לוי יצחקפולין]] בצפת ונטל חלק מכריע בהקמת קריית המבנים של ‘בתקופת [[בית חנה צפתמלחמת העולם השנייה]]'. בשנים האחרונות פעל במרץ עם העולים החדשים ובענייני הפצת בשורת הגאולה, ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה.

ביום י"ג ניסן תשס"גבבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, יום ההילולא ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה ל[[אדמו"ר הצמח צדקסמרקנד]] ומאוחר יותר ל[[טשקנט]], בשיאן של ההכנות לחג החירותשם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, נפטר בפתאומיותביניהם חסידי חב"ד רבים.

בצ'יליאבינסק לא היו יהודים רבים ששמרו מצוות=== בארץ הקודש ===בשנת [[תשכ"ט]], ומכיון שכך היה קושי לחנך את הילדים כראוי בעיר זוכשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. זו הסיבה שהמשפחה עברה להתגורר בברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של [[רוסיה]] נשלח ל[[סמרקנדארץ הקודש]], וכעבור שנתיים הגיעה לשם התקבל על ידי דודו שהתגורר ב[[טשקנטרמת גן]]. אברהם היה אז בן שבע שנים בלבד. בערים אלו היה ריכוז גדול של יהודים שומרי מצוות, ובתוכם חסידי חב"ד רביםהוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך.

בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיהבגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט ו[[סמרקנד]] נכנס להמשך הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], נשלח עם אחותו רחל ללמוד בובתום מסלול הלימודים הרגיל נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'שקולע[[קבוצה]]', אולם בשבת היו מדירים רגליהם מבית הספר.

אברהם הקטן השלים את לימודי היהדות עם באותה שנה הגיע אביו ועם הרב לוי פרסמןלבקרו ב[[ניו יורק]] והתקבל ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]]. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, עמם והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד כל יום בשעות אחר הצהרים. בגיל עשר נשלח ללמוד בישיבת ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' [[יעקב פלס]] מ[[תומכי תמימים סמרקנדכפר חב"ד]], שם קבע את מקום מגוריו.

בשנת תשכ== עסקנותו ופעילותו ===== בשליחות בצפת ===בשלהי שנת [[תשל"ט, בהיותו כבן 18 קיבל ד]] עבר עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיהל[[צפת]], והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד [[הרבי]], שנתן הוראה לרב [[לייבל קפלן]] לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, זאת לאחר בקשות חוזרות ונשנות במשך שנים רבותואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות.

הוריו לא המתינו עד לזמן יציאתם שלהם, וברגע שהתאפשר, שלחוהו לארץ הקודש, שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ברמת גןהרב גולדברג ניחן ב[[בעל מנגן|חוש נגינה]] והיה בעל תפילה מיוחד. בני המשפחה התפלאו מאד לראות בחור ישיבה לכל דבר עומד מולם. הם ידעו כי כמעט בלתי אפשרי לשמור על יהדות ברוסיה. הוריו ואחותו הצטרפו אליו לאחר כחודש ימיםב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] היה מנהל את סדר ה[[ניגון|ניגונים]].

כיון שלמד בישיבת את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו:* יסוד [[בית חב"ד בסמרקנד, טבעי היה שימשיך את לימודיו בחב|בתי חב"ד, והוא עבר ללמוד בישיבת ]] ביישובים הסמוכים לעיר צפת.* יסוד ישיבת [[תומכי תמימים כפר חסידי חב"דליובאוויטש צפת|בית לוי יצחק]], שם שקד על לימודיובה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. עם תום לימודיו בישיבההישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, המשיך ל'אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].* ממייסדי [[קבוצהבית חנה (צפת)|בית חנה]]'בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו. * סמנכ"ל מוסדות חב"ד בצפת

בתקופה זו הגיע אביו לניו-יורק ונכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. הוא ביקש ברכה לשידוך עבור בנו. הרבי השיב תשובה מורכבת שתוכנה היה: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. לאחר כמה חודשים בהם למד ב-‏770, חזר לארץ וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודיתמלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, בתו של החסיד הרב [[יעקב פלס]]התעסק בפרוייקטים שונים נוספים.

לאחר החתונה קבע === הדפסת [[ספר התניא]] בלבנון ===אחת היוזמות החשובות בהם עסק, הייתה [[הדפסת ספר התניא]] ב[[לבנון]] בעת [[מלחמת שלום הגליל]]. אחרי ש[[צה"ל]] כבש חלקים נרחבים מלבנון, עורר את הקהילה בצפת להתעסק בהדפסת [[ספר התניא]] בהרי לבנון, כפי הוראתו של הרבי שהתניא יודפס בכל מקום מגוריו בכפר חב"דבעולם.

בשלהי שנת תשל=== בפעילות עם עולי [[רוסיה]] ===כשהחל גל העלייה ההמוני ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, [[ברית מילה|בריתות]], [[בר מצווה|בר מצוות]], [[חתונה|חתונות]] ועוד. מהפרויקטים הגדולים להם דאג והפעיל הוא פרויקט השבתות, בו משפחות עולים התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות ב[[קריית חב"ד עבר עם משפחתו להתיישב בצפתצפת|קריית חב"ד]] שבעיר, ובמהלך השבת השתתפו בשיעורים, הרצאות וסיורים ב{{ה|עיר העתיקה}}.

בשנים תשל"ג-ד הגיעו עשר המשפחות הראשונות לצפת בהוראת הרבי, וביניהם משפחת הרב גולדברג. הרבי הורה אז לרב [[לייבל קפלן]] ע"ה, לארגן קבוצת משפחות שיבואו להשתקע בעיר. המשפחות החדשות חיו מתוך תחושת שליחות מלאה; ערכו פעילות בכל האזור, ארגנו ערבי חב"ד - הרב גולדברג תמיד היה מראשי הפועלים.  הרב גולדברג היה בעל תפילה ובעל מנגן מופלא. הוא ניהל את הניגונים [[התוועדות|בהתוועדויות]]. הוא היה שליח ציבור שכולם אהבו לשמוע את תפילותיו. הוא היה מלא מרץ ורוח פעילות. היו פעילויות מיוחדות שדחף אליהם. בכלל, הוא היה ראש וראשון לכל פעילות ולכל מבצע. להלן כמה נקודות ציון בפעילותו החשובה.  כשהרבי מלך המשיח דיבר על הצורך לפתוח [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - לקח על עצמו יחד עם גורמים נוספים, לסדר אברכים צעירים בשליחות בישובים שמסביב לצפת.  בשנת תשל"ח ייסד את ישיבת '[[בית לוי יצחק]]', בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה היוותה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה, הוא היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].  ב‘[[בית חנה]]' היה חבר הנהלה. במקום זה פעל במסירות למעלה מעשרים שנה עד יומו האחרון.  הרב גולדברג היה ממקימי המוסד לבנות ‘בית חנה' המאכלס מאות תלמידות בכל הגילאים. הוא השיג תקציבים רבים והשקיע רבות בפיתוח המוסד.  תפקידו הרשמי היה סמנכ"ל המוסדות, אך בפועל הוא עסק בהרבה תחומים ובמרכזם פיתוח ובנייה. ==הדפסת התניא בלבנון= פרסום משיח === אחת היוזמות החשובות שעסק בה, היתה כמו בשאר [[הדפסת התניא]] בלבנון בעת מלחמת שלום הגליל. צה"ל כבש אז חלקים נרחבים מלבנון והוא חשב שצריך להדפיס את התניא בערים הכבושות בלבנון. כיון שצפת היתה קהילת חב"ד הקרובה ביותר ללבנון, הרגיש ר' אברהם חובה לדאוג להדפסת התניא גם שם, כפי הוראת הרבי.  אברכים נוספים סייעו ועסקו בעניין הזה, ובסופו של דבר הודפס ספר התניא בחמשה-עשר מקומות ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון, נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות מקווה במקום. הרב גולדברג יחד עם שאר האברכים, נרתמו למבצע המורכב לאחר הסכמתו עשרת המבצעים|מבצעיו של הרבי. הוא השיג את האישורים לכל החב"דניקים שנכנסו לחמדון כדי לבנות את המקווה, ובראשם מי שפיקח על הבנייה, הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה. ==למען יהודי חבר העמים==  כאשר החל גל העליה ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, בריתות, בר מצוות, חתונות ועוד. הפרויקט שזכור לכולם יותר מכל - הוא פרויקט השבתות. משפחות עולים רבות התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות בקרית חב"ד שבעיר, כאשר במשך השבת הם שמעו שיעורים והרצאות, ואף טיילו יחד בעיר העתיקה של צפת. הוא דאג לכל מחסורם של העולים בגשמיות וברוחניות, אומר אחד מבני הקהילה. ==פרסום בשורת הגאולה והגואל== כמו בכל ענייני הרבי, כך גם בפרסום [[בשורת הגאולה ופרסום ]] ו[[פרסום זהות הגואלמשיח]], הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא לארץ ל[[ארץ הקודש ולהתגלות ]] ו[[הרבי כמלך המשיח|להתגלות כמלך המשיח]]. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת. ==פטירתו== הרב גולדברג נולד ביום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ ונפטר בפתאומיות מדום לב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של אדמו"ר ה"צמח צדק".

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:קהילת בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד צפת]][[קטגוריה: אישיםבצפת]][[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]][[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]