שינויים

ר’ [[קובץ:אברהם אלי’ פלאטקין נולד באליהו פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]ר' '''אברהם אליהו פלוטקין''' ([[יום הכיפוריםי' בתשרי]] ה’[[תרמ"ט]] - [[ח' בחשוון]] [[תש"ט]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לאביו הר”ר שמואל ליטמרן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשאומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. כמו כן שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] וכיו"ר אגודת חסידי חב"ד בעיר.

==תולדות חיים=====צעירותו===[[אדמו"קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]ר הרש' אברהם אליהו נולד ב[[יום כיפור]] [[‎תרמ"בט]] בעיר [[רוגצ'וב]] נ”ע העיד עליולאביו ר' שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בושהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.

מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיותגעצל, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע ל[[בוברויסק]] ונכנס ללמוד בישיבתו של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת האדמו"ר ר' [[התוועדותשמריהו נח שניאורסון]] חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית.

ר’ אברהם אלינו נפטר בח’ מרחשון בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תשתרס"טז]] ומ”כ בעיה”ק ל[[צפתליובאוויטש]]שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה '{{מונחון|מהות|אישיות}}'].

בילדותו גדל והתחנך במקום מגוריו רוגטשוב פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר מכן למד גם בעיירה בברויסקכמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.

בשנת לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ ל[[תרסהקפות]] אצל אביו הרבי הרש"זב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין [[גארטל]] שם ר’ [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אלי’ את פעמיו לעלות לאליהו אחז ב[[ליובאוויטשגארטל]]של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר [[תומכי תמימים ליובאוויטשלחיים]].

כשהגיע ר’ אברהם אלי’ לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש”ס ופוסקים. וכפי שמספריםבאותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנויבבית הרב. וכפי שידידיו מגדירים זאת: “ער איז שוין געווען רמהות” מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[הלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[=כבר אז הוא היה ‘אישיות’חכמה|חכמתו]], הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.

ר’ אברהם אלי’ עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשהבמהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, הזיע ונתן לישות שלו להישבר. עד שכ”ק [[אדמו"ר הרשהריי"בצ]] נ”ע העיד עליוומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בור' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"{{הערה|מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין}}.

==קירוב מיוחד מרבותינו נשיאינו=נישואין ורבנות===

פעם בשמחת תורהנגיד מפורסם מריגא, לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי כ”ק אדמו”ר הרש”ברבי יעקב צבי יעקבסון, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו קידושסוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי”צ ביי”ש ולאחר כמות הגונה שאל את ר’ אברהם אלי’ הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימיםהנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. ר’ אברהם אלי’ השיב לרבי הריי”צ את אשר השיבאחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.

זמן לא רב לאחר מכן הלך הרבי הריי”צ להקפות אצל אביו הרבי הרש”ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס[[נישואין|נישואיו]], לכן שאל אותו ר’ אברהם אלי’: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי”צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר’ אברהם אלי’ אחז בגארטל של הרבי הריי”צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש”ב חייך לעברם. ר’ אברהם אלי’ שאל היכן יהי’ מקומובשנת [[תרע"ד]], והרבי הראה לו נשלח על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחייםידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]].

בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], שעשתה באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרבעת את צעדיה הראשונים. מכיון שהיה [[הרבי הריי"צ]] עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו ידע רחב בהלכה ויראתו קדמה לחכמתובקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר’ אברהם אלי’אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".

יש המספרים כי לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה מסויימת למד בחברותא עם כ”ק אדמו”ר הריי”צ בעצמו! קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ{{מקור}}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נישואיו== הרב מו"ה אברהם אלי' שי'{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.}}

בהגיעו לעונת השידוכין השתדך ר’ כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אלי’ עם בתו של הנגיד הר”ר יעקב צבי יעקבסאהן מאליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם [[ריגאהרבי הריי"צ]] ושמה חיה צירליאביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. היה זה בשנת [[תרעעל שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה"ג]]- האחד הוא ר' אברהם אליהו.

===אושוועטמעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ===

זמן לא רב לאחר נישואיו, למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרעתרפ"דח]], נשלח ע”י כ”ק אדמו”ר הרש”ב לכהן כרב בעיירה אושוועטהתקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.

בקיץ בשנת [[תרפתש"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אלי' לכהן כראש ישיבה בישיבת הגיע עם משפחתו ל[[תומכי תמימים וורשאסמרקנד]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הרייבנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"צ ש]], קיבל על עצמו הציע במכתב להרה"ח ר' את תפקיד ראש הישיבה [[אלטער שימחוביץתומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]] את ר' אברהם אלי' תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהי' לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".

לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[ויטבסקיהושע פינסון]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה רסטרשקאוו[[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].

על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי===היציאה מרוסיה=== ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"צו]]', בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר: והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].

הרב מומפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש ל[[צרפת]]. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"ה צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אלי' שי' אליהו.

זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו ע"ד הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם===פטירתו===[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, ועדיין בבית הקברות בצפת]]כעבור זמן לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתםרב מאז הגיע לצרפת, דבר שאינו ראוי להיות כןחלה במחלה קשה. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשקנפטר ב[[ח' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובהבחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].

תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמהאליהו".

==הצעת משרה בשיקאגומשפחתו== *בנו, הרב [[שמואל פלוטקין]]*בתו מרת ליבא, רעיית הרב [[יהושע פינסון]]*ר' [[שניאור זלמן שגלוב]] (גדל אצל הרב פלוטקין לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5)

כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם == לקריאה נוספת==* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=81 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 397] (הקישור לא תקין)* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=156 תולדות הגאון החסיד הרב מרדכי זעוויןאברהם אלי' פלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398] (הקישור לא תקין)* [http://www.chabad.info/bm/index. שמו php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד* ספר '''כתבי ר' אברהם אליאליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו.* '''[https://chabad.info/magazine/600036/ עדינות ותוקף: החסיד שאדמו"ר הרש"ב הסיר את גסות פניו…]''' {{אינפו}}* '''[https://col.org.il/news/140813 כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי]''' {{COL}}*הרב [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים- על פעילותו ב[[פוקינג]].

גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל: "אשר שניהם הוא מכירם היטיבפלוטקין, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אלי'. אליהו}} ==מעמד הפרידה מכ"ק [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרייהרש"צ== למחרת [[שמחת תורהב]] בשנת [[תרפקטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"חר הריי"צ]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות בל[[נינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.  ==המעבר ללנינגרד==  בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפקטגוריה:רבני חב"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה.  ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.  ==בהרי אוראל==  בשנות מלחמת העולם השניה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי ימד מתקופת אדמו"ש, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.  ==בסמרקנד==  בשנת [[תשהריי"גצ]] הגיע הרב ר’ אברהם אלי’ פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנדקטגוריה:אישים בויטבסק]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת אנ”ש, קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקוםליובאוויטש]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה.  למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות.  מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר ע”י הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.  (השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר’ [[יהושע פינסוןקטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] ובנו ר’ [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקיןקטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה].  ==היציאה מרוסיא==  ===במעבר פאקינג===  ר’ אברהם אלי’ יצא עם בני משפחתו מרוסיא קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת [[תש"ו]] והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינגט]] שבגרמניה.  גם כאן עמד ר’ אברהם אלי’ בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו”ר [[אגודת חסידי חב"דקטגוריה: אישים בפטרבורג]] ואף היה ממנהלי הישיבה.  ==חניית פאריז==  מפאקינג המשיך ר’ אברהם אלי’ עם קבוצה גדולה של אנ”ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל.  כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימיםקטגוריה: אישים בסמרקנד]] בצרפת שלח הרבי הריי”צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר’ אברהם אלי’. ==פטירתו== כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל “המנוחה והנחלה” בצרפת, נחלה מאוד ושבק חיים לכל חי. ר’ אברהם אלי’ נפטר בח’ מרחשון תש”ט ומ”כ בעיה”ק [[צפת]]. [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פאישים בפוקינג]]