משתמש:להתראות/מסעות בני ישראל
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מהות המסעותעריכה
שבירת הקליפות, מדבר מקום הקליפות אשר לא ישב אדם שם, העננים השמידו כל נחש שרף ועקרב[1].
גפן ממצרים תסיע, מכונה בשם גפן כי בני ישראל היו בבחינת העלם, ורק על ידי המסעות התגלתה הפנימיות שלהם, כמו היין שיוצא מהגפן[2].
המסע היה יכול להיות דווקא על ידי הנתינה כח מלמעלה[3].
ההוראה מכך שהתורה האריכה כל כך במסעות היא שכך גם בכל דור ודור עיקר עבודת האדם היא 'לצאת ממצרים'[4].
הסיבה שנקראים דווקא 'מסעות' ולא בשם 'הליכה', היא מכיון שהליכה מורה על עליה בסדר והדרגה, לעומת נסיעה שהיא העתקה ממקום אחד למקום אחר לגמרי[5].
מספר המסעותעריכה
מספר המסעות - 42 דווקא. היה יכול להיות בי"א יום, אבל לא היה חודר. כנגד שם מ"ב, שמכוון כנגד הסרפים להם יש שש כנפיים המוכפלים בשבע המידות, ועל ידי ההליכה במדבר דווקא יכולים לקבל את שם מ"ב[6].
למרות שכבר במסע הראשון יצאו, כל המסעות הם כעין מסע אחד ונקראים בשם "אשר יצאו מארץ מצרים".
בכללות הדורותעריכה
בכללות הדורות, אנו נמצאים כבר לאחר סיום 'מ"ב המסעות' ונמצאים במסע האחרון 'על ירדן ירחו', על גבולה של הכניסה הסופית והשלימה ל'ארץ ישראל' ברוחניות, כאשר גם שם המסע האחרון רומז על הקשר לגאולה, כיון שהנוטריקון של 'ירדן ירחו' הוא 'מורח ודאין', שנאמר על מלך המשיח שידון באמצעות חוש הריח[7].
לקריאה נוספתעריכה
- מסעות בני ישראל, שבועון בית משיח כ"ה תמוז תש"פ עמוד 8
הערות שוליים
- ↑ לקוטי תורה פרשת מסעי פח, ג. אור התורה במדבר חלק ד' פרשת מסעי אשנט.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק ב' פרשת ויחי תקס"ד, רלו, ג.
- ↑ וזה פירוש הפסוק "אלה מסעי בני ישראל" מלמטה למעלה, נעשה דווקא על ידי "אלה מוצאיהם למסעיהם", ההמשכה מה'מוצא' של נשמות ישראל, המשך תער"ב חלק ראשון פרשת מסעי תרע"ג עמוד שלא.
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ב, ליל ב' דחג השבועות עמוד שעז.
- ↑ שיחת שבת פרשת מטות-מסעי מברכים החודש מנחם אב תשי"ג.
- ↑ תורת שמואל תרכ"ט עמוד שפה.
- ↑ שיחת שבת פרשת מטות מסעי ה'תנש"א.