כרמל

כרמל הוא כינוי לגרעיני תבואה קלויים, וכן שמו של הר בצפון הארץ סמוך לחיפה המוזכר גם בתנ"ך ובדברי חז"ל בהקשרים שונים.

ביאור הלשון 'כרמל'

הם גרעיני תבואה קלויים. התורה אוסרת לאכול לחם קלי וכרמל עד הקרבת קרבן העומר.

הלשון 'כרמל' הוא דווקא על הגרעינים שנלקחים כשהתבואה לחה ומלאה בקשים, לפני שהם מתייבשים בשמש, כשהמילה 'כרמל' היא הלחם של 'כר מלא', כלומר כר תבואה שהגרעינים מלאים ולחים.

פירוש נוסף בלשון כרמל, הוא דוגמת 'הר הכרמל', לשון שדות וכרמים, וארץ ישראל מכונה בשם 'ארץ הכרמל', כיון שהיא נטועה כיער.

בתורת החסידות

במאורי אור צבואר שכרמל הוא בחינת עולם הבריאה שהוא העולם של ספירת הבינה שהיא 'מלאה' מאור החכמה ("אור אבא"), בדוגמת הפשט של הביטוי 'כרמל' שהם גרעיני התבואה כשהם לחים ומלאים דווקא.

על פי זה מבואר בחסידות פירוש הלשון בשיר השירים "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים", שרומז לתפילין של ראש, והמנהג הוא למשמש בעת אמירת "יוצר אור ובורא חושך" בתפילין של ראש, כיון שהוא כנגד עולם הבריאה, שנקרא עלמא דאתכסיא, בחינך חושך.

על הר הכרמל אמר אליהו ה' הוא האלוקים, שענינו הוא חיבור אריך אנפין וז"א, שגם זהו ענינו של עולם הבריאה שהוא הממוצע שמחבר בין עולם האצילות שהוא בחינת חכמה ועולם היצירה שהוא בחינת ז"א.

לקריאה נוספת

• ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות כ"ף עמוד רסה, ערך 'כרמל'