יוסף גרינברג
המונח "יוסף גרינברג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשליח הרבי באלסקה, ראו יוסף יצחק גרינברג.
הרב יוסף גרינברג (כ"ט אב תרצ"א – כ"ה טבת תשס"ט) היה מאנשי קהילת חב"ד בסמרקנד שמסר נפשו על שמירת הגחלת בברית המועצות וישב במאסר ממושך בסיביר. לאחר עלייתו לארץ הקודש, שימש כמשפיע קהילת 'נווה אחיעזר' בבני ברק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר קפרסט שברומניה בכ"ט מנחם אב תרצ"א לאביו הרב נפתלי גרינברג ששימש כשוחט העיירה ולאמו מרת רחל.
בזמן מלחמת העולם השנייה החלה משפחתו לנדוד, ובמהלך הנדודים התייתם מאמו. בסיומם של הנדודים, התיישבה משפחתו בטשקנט שבאוזבקיסטן, והוא החל ללמוד בתלמוד תורה המחתרתי אצל ר' ישראל לוין, וכעבור זמן קצר התייתם מאביו שטבע בנהר באופן טראגי כאשר הלך לטבול.
בשל הנסיבות גדל אצל אחיותיו מרת זיסל פרידמן ומרת חיה סגלוב, וכאשר הסתיימה המלחמה ניסה לצאת את גבולות ברית המועצות באמצעות דרכון פולני מזוייף במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', אך היה זה כבר לאחר שהשלטונות עלו על רשת ההברחה, וכאשר הרכבת הגיעה לתחנת פרימישלאן, נעצרו על ידי שוטרים חמושים, ובעוד שחברי הקבוצה המבוגרים נאסרו והוגלו לסיביר, הצעירים והוא בתוכם שוחררו בתום החקירות, והוא נסע לסמרקנד.
בסמרקנד, פעל יחד עם בני משפחת מישולובין בארגון תלמודי תורה מחתרתיים, וכעבור זמן עבר לכותאיס שבגרוזיה, שם למד במחתרת עם נערים יהודיים.
כעבור שלוש שנים מאז שוחרר עקב נסיון הבריחה, נעצר בכותאיסי באשמת סיוע בריחה ל'פושעת' מרת שרה קצנלבויגן ('מומע שרה'), וכעבור תקופת מעצר ממושכת, נגזרו עליו עשר שנות גלות בסיביר.
את שנות גלותו ריצה בנורוליסק, שנחשבה לאחת מהמחנות הגרועים ביותר. אנשי המחנה הועסקו בכריית ניקל, תוך סיכון אישי עצום ואספקה מינמלית של מזון. גם בשנות שהותו במחנה לא שקט על שמריו והמשיך לעסוק בפעילות יהודית, ואף כתב סידור תפילה מהזכרון בו התפללו יהודי המחנה שהצליח לקרב אותם לשמירת מצוות.
בשנת תשי"ז, לאחר שש שנות גלות מפרכת, שוחרר וקיבל חנינה. הוא נסע לצ'רנוביץ, והתארח בבית משפחת קופרמן, וכעבור זמן קצר שודך לרעייתו מרת לאה רבקה, בת הרה"ח איש מסירות הנפש ר' אפרים מנשה שיינר.
החתונה התקיימה בבית קרוב משפחתו הרב אהרן חזן, ואת הקידושין סידר האדמו"ר ממחנובקה. לאחר החתונה התגוררו במשך חודש וחצי בצ'רנוביץ, ולאחר מכן קבעו את מגוריהם בסמרקנד שם נותרו עד שעלו לארץ הקודש בשנת תשכ"ט.
בארץ הקודש, קבע את מגוריו בבני ברק לצד אחיו הרב משה גרינברג מנהל סניף צעירי אגודת חב"ד בעיר, ומונה כמשפיע בית כנסת חב"ד בשכונת נווה אחיעזר.
נפטר בגיל 77 בכ"ה טבת תשס"ט, ונטמן למחרת בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת רחל, רעיית ר' לוי ויינגרטן - קראון הייטס
- בתו מרת הניה איטא, רעיית ר' משה קלמן רייניץ - צפת
- בנו, הרב נפתלי גרינברג - משלוחי הרבי בקליפורניה
- בתו מרת חנה, הייתה נשואה לר' ישעיהו עקיבא קלמן קרישבסקי - בני ברק
- בנו, הרב משה גרינברג - בית שמש
- בתו מרת נחמה דינה, רעיית הרב ישראל יוסף ערנטרוי - צפת
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתבה לאחר פטירתו 
בית משיח גליון 681 ה' שבט תשס"ט ע' 62