גדליה קארף
הרב גדליה קארף (תר"צ – ו' ניסן תש"פ), היה מקבוצת מייסדי ומנהלי ארגון עזרת אחים עבור יהודי רוסיה, ועסק בהעברת משלוחים של מזון כשר, תוך סיכון ממשי, אל מעבר למסך הברזל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחרקוב שבאוקראינה בשנת תר"צ לאביו ר יהושע קארף (חריטונוב) ולאמו מרת חיה רבקה (לבית רובינסון), ונקרא על שם סבו מצד אביו, הבעל מנגן ר' גדליה חריטונוב.
לאורך כל שנות ילדותו שמר אביו עליו ועל אחיו שלא יתחנכו במוסדות הממשלתיים חדורי הכפירה, ובאחת ההזדמנויות כשבאו אנשי הק.ג.ב. לקחת את ילדיו, עמד האב בכניסה לבית קרע את חולצתו כשהוא מראה להם את ציצי הצמר הגדולים שלו והכריז בהתרסה: "תצטרך לירות בי קודם כדי לעבור ולהעז לקחת ממני את בני", ואכן הם סבו על עקבותיהם.
בתור הבן הבכור במשפחה, כבר בגיל צעיר קיבל על עצמו את האחריות לטפל בצרכי הבית כאשר אביו נאלץ לנדוד למרחקים בשנות האימה למצוא פרנסה ולהסתתר מאנשי הבולשת החשאית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט אביו יחד עם משפחתו לסמרקנד, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים סמרקנד, ולאחר סיום המלחמה הצטרף למשפחתו בבריחה שקיבלה את הכינוי 'יציאת רוסיה תש"ו', והגיע עמם למחנה הפליטים בפוקינג ומשם לצרפת, שם נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה שם נמנה על התלמידים המצטיינים.
בחודש שבט תש"י היגר לארצות הברית עם מספר תמימים, ובד' שבט נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ יחד עם השלושה שהגיעו איתו (ר' שלום מרוזוב, ר' דובער יוניק ור' יצחק שלמה פבזנר, אליהם הצטרף גם ר' דוד רסקין), והיה אחד מהאחרונים שזכו להיכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לפני הסתלקותו[1].
בי"ח אלול תשט"ו נישא עם רעייתו מרת פרידה למשפחת וינטר וזכה שהרבי ישמש כמסדר קידושין שלו.
לפרנסתו, שימש לאורך השנים כמנהלה של מאפיית המצות בקראון הייטס, וזכה לספק את המצות בהן השתמש הרבי בליל הסדר ושלח לחסידי חב"ד ברחבי העולם, ובמקביל היה שקוע בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות ובעבודת השם.
על פי בקשת הרבי, הצטרף לקבוצת המייסדים של ארגון עזרת אחים לטובת יהודי רוסיה, תחת שרביטו של הרב משה לברטוב, ועסק בהעברה חשאית של משלוחי מזון כשר ותשמישי קדושה תוך סיכון חיים ממשי, ובהמשך הפך לשותפו של הרב משה סלונים בניהול הארגון, ולאחר פטירתו - הפך למנהל הארגון, כשבמקביל יצא לפנסיה והקדיש את כל מרצו וזמנו לטובת פעולות הארגון.
כאשר פרצה מגיפת הקורונה לקה בוירוס, ולאחר שהתמודד עמו למעלה משבוע - נפטר בגיל 90 בליל ו' ניסן תש"פ.
הלוייתו התקיימה בנוכחות דלילה בשל ההגבלות החמורות מטעם משרד הבריאות האמריקאי בעקבות הנגיף.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו, מרת פרידה קארף - נפטרה ה' תשרי תשע"ב.
- בנו, הרב יוסף יצחק קארף - קראון הייטס
- בנו, הרב יעקב אהרון קארף - קראון הייטס
- בתו, מרת שרה קסלר - מונטריאול
- בנו, הרב שלום דובער קארף - דראיי ביץ', פלורידה
- בתו, מרת נחמה דינה צימנט - בינטון ביץ', פלורידה
- בנו, הרב אלתר קארף - ס. פטרסבורג, פלורידה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי קרא לי למשרד שלו
ראיון וידאו שהעניק לחברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ ב'יחידות' שאל הרבי את התמימים, כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד, והרבי עודד את רצונם להמשיך בלימוד החסידות במשך שעה וחצי כפי שנהגו בלימודיהם בישיבה בצרפת (ולא שעה בלבד כפי שהיה נהוג בישיבה ב-770). לאחר מכן אמר להם הרבי הריי"צ: "ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר", בהמשך לכך הורה הרבי להכין 'הנחה' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל אדמו"ר הריי"צ את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת, אולם לאחר ימים ספורים, בשבת י' בשבט הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה.