גדי

גדי הוא כינוי לבנה של העז בצעירותו, באופן כללי.

הסיפור בגמרא והוויכוח בין המלך והמלכה

בגמרא (מסכת זבחים) מופיע סיפור מעניין שבו המלך והמלכה ממלכי בית חשמונאי יושבים ונתקלים בוויכוח על סוגיית המאכלים – האם הגדי טוב יותר מאת הכבש, או להפך. המלך טוען כי הגדי טוב יותר מאת הכבש, בעוד המלכה טוענת שהכבש יותר טוב. כדי להכריע בסוגיה, הוחלט לפנות לכהן הגדול שמקריב קרבנות יום-יום.

בסופו של דבר הוכרע בגמרא ששני בעלי החיים, הגדי והכבש, שווים ושקולים מבחינת ערכם בהקרבה, ואין יתרון אחד על פני השני.

גדי וכבש כסמלים רוחניים

הוויכוח בין המלך והמלכה

במהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה? כל אחד מהצדדים מייצג עיקרון אחר. על פי הביאור של הרב המגיד ממזריץ, יש נשמות שנקראות "שמיים" – אלו שמייצגים את בעלי התורה, ויש נשמות שנקראות "ארץ" – אלו שמייצגים את בעלי המצוות. כמו שניתן למצוא בתורה, לפעמים הכתוב מציין את "השמים" לפני "הארץ", ולפעמים הפוך, כדי להדגיש את החשיבות של לימוד התורה לצד עשיית המצוות. יש לעיתים מעלה בתורה, ויש מעלה במעשים טובים ובתשובה.

מה שגדי וכבש מסמלים

בישראל, הפזורה משולה לשה, שהיא בעלת התורה. בעלי התורה משולים לכבשים, מכיוון שכבש יש לו צמר. בכתובים נאמר "ושער רישי' כעמר נקי" – ההלכות של התורה נקראות שערות, כמו צמר הכבשים. גם צמר נקרא "אימרא" בלשון התלמוד, שהוא מלשון דיבור, כפי שנאמר "את ה' האמרת היום... וה' האמירך", המסמלת את דיבור התורה. כלומר, הכבש מסמל את התורה, ולימוד התורה.

לצד זה, הגדי והעז מסמלים את עשיית המצוות. עזים, שמהשערות שלהן יש יניקת חיצוניים, מייצגות את אותם שמבצעים מצוות, שמסעסקים במשא ומתן, ולפעמים עם הרבה התחכמויות במעשים. הגדי, ככלל, מסמל את המצוות, כי ההמצוות נעשים בדברים גשמיים, שנלקח מקליפת נוגה ומזלות, וועל ידי המצוות ממשיכים ממקום ומבחינה רוחנית גבוה יותר, המבטלות את יניקת החיצוניים. הגדי נחשב כמייצג של תהליך הבירור של הקליפות, והמצוות.

תוכן הוויכוח

מובא מההמגיד ממזריטש שבמהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה?

כי כל אחד מהצדדים מייצג עיקרון אחר, יש נשמות שנקראות "שמיים" – אלו שמייצגים את בעלי התורה, ויש נשמות שנקראות "ארץ" – אלו שמייצגים את בעלי המצוות.

וכמו שניתן למצוא בתורה, לפעמים הכתוב מציין את ה"שמים" לפני ה"ארץ", ולפעמים הפוך. וכמו כן לפעמים מוצאים בתורה שמדגישה את החשיבות של לימוד התורה לצד עשיית המצוות. יש לעיתים בתורה הדגשה על המעלה במעשים טובים ובתשובה על לימוד התורה.

שיטתם

המלך, שמסמל את "זעיר אנפין" של עולם האצילות, שז"א דאצילות לא יורדת לבריאה יצירה עשיה, ולכן הוא רואה את מעלת הירידה והבירור, וטוען כי הגדי עדיף, שכן התענוג נובע מהתחדשות, ולכן יש יתרון בגדי בעבודת השם.

המלכה, מצד שני, מייצגת את מלכות דאצילות, שיורדת לבי"ע לברר בירורים. ולכן היא טוענת כי הכבש טוב יותר, המעלה בההפוך.

אך, בסופו של דבר, שני הצדדים שווים וערכם מקביל, כמו בשמים ובארץ, שמאוחדים יחד.

בקשר לישיבת תומכי תמימים

הרבי הביא בקשר לענין זה שיחה אודות ישיבת תומכי תמימים בנוגע לעבודה של תמים שענינו הנחת עצמותו, וצריך להיות אצלו שני העבודות באופן של עיקר, הן לימוד התורה והן פעולה על הזולת, אך למרות זאת ה"עבודה תמה" של תמים היא - לימוד התורה.

גדי משל לקליפות

גדי הוא גם משל לקליפות והמזלות והע' שרים, כי גדי הוא מלשון גד שפירושו מזל, וגם (הוא עבודה זרה) כמו שנאמר "העורכים לגד שולחן".

וזהותוכן הפנימי של איסור בשר בחלב, כי המזלות (וכמו כן עשו) יונקים מריבוי השפע של אריך אנפין, (כי עשו טוען שהוא הבכור), שזהו ענינו של חלב.

אך על ידי הבירור של יעקב, לא מערבים את הגדי עם החלב, ובתבטל יניקת החיצונים (ומתגלה מעלתו של יעקב, שהוא הבכור - בני בכורי ישראל).

לעתיד לבוא

בזמן הזה הגדי היא מהבהמות שנטרפים על ידי חיות טורפות. אך לעתיד לבוא יתקיים הייעוד של הנביא ש"וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ", וכל החיות יחיו בשלום.

ראו גם

• עז
• כבש

קישורים חיצונים

• שיחות לנוער - נפלאות הטבע "חד גדיא"