ברכת החודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "ברכת החודש" מפנה לכאן. לערך העוסק בקידוש החודש במקום יום ל' של החודש הקודם על ידי בית דין, ראו קידוש החודש.

ברכת החודש על פי נוסח האריז"ל

המנהג ברוב הקהילות להודיע זמן מולד הלבנה, והחזן לוקח ספר התורה ומחזיקו בידו
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב[1] וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:
ראשׁ חֹדֶשׁ (פלוני) בַּיוֹם (הפלוני) הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה:
יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ היא תפילה הנאמרת בציבור בשבת מברכים אחרי קריאת התורה לפני תפילת מוסף, בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש.

מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהג מופיע בנושאי כלי השולחן ערוך[2], כשהם מבארים שהמנהג אינו בדוגמת קידוש החודש שהיה נעשה על ידי בית דין, אלא עיקר מטרת המנהג היא להודיע למתפללים מתי יחול ראש חודש (ככל הנראה, כיון שבעבר לא היו לוחות שנה מצויים, ורבים מהמתפללים אף לא היו מתפללים בבית הכנסת בימות החול, בגלל שהיו טרודים במלאכה, לכן הכריזו על החודש הקרב בשבת, ביום שבו כולם היו באים לבית הכנסת)[3].

עם זאת, פשט המנהג לעמוד בשעת אמירת הזמן של ראש חודש, דוגמת הכרזת בית הדין בזמן קידוש החודש, שהיתה במעומד דווקא[4].

יש הסומכים את המנהג על דברי רבי יוסי: "מימי לא התפללתי מוסף כל זמן שלא ידעתי אימתי ראש חודש"[5].

פרטי המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוסח הפתיחה לברכת החודש, "מי שעשה ניסים", מופיעה לראשונה בסידור רב עמרם גאון[6].

נוסח ההכרזה על חודש עצמו הוא "ראש חודש (פלוני) ביום (פלוני) הבא עלינו לטובה", ואומרים זאת בלשון יחיד גם כאשר ישנם שני ימים של ראש חודש, כיון שכוונת הנוסח היא על החודש ולא על הימים.

נוסח ה'יהי רצון' שנאמר לאחריו, מבוסס על תפילו של רב, המופיעה בגמרא[7].

המנהג הוא לברך את החודש לאחר קריאת התורה והפטרה, כשהחזן[8] נוטל בידיו את ספר התורה[9] ועומד ליד בימת הקריאה, והציבור כולו עומד סביבו[10] ואומר את נוסח הפתיחה 'מי שעשה ניסים', ולאחר מכן החזן מכריז באיזה ימים יחול ראש החודש הקרוב ומבקש שהחודש יתברך בבשורות טובות והקהל עונה אמן לאחד כל אחת מהבקשות.

לנוסח ברכת קידוש החודש נעימה מיוחדת המקובלת בקרב קהילות חב"ד[11].

ידיעת זמן המולד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.

חילוקי נוסחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר "בשבת קודש ולמחרתו ביום הראשון", ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא[12].

אף שאדמו"ר הזקן לא הכניס בסידור את נוסח ה'יהי רצון' המופיע בסידורי נוסח ספרד, ידוע מפי השמועה שהרבי נוהג לומר נוסח זה בלחש, וכך גם הרבנית חנה ביקשה שיצלמו עבורה את נוסח היהי רצון והידקה אותו בסידור האישי שלה[13].

ברכת ראש חודש תשרי[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהג הוא שלא לברך את חודש תשרי, וכמה טעמים נאמרו בדבר:

  • על פי פשט, כיון שטעם התקנה הוא לדעת מתי יחול ראש חודש, ואילו ראש השנה כולם יודעים מתי יחול[14].
  • מיוסד על הרמז בלשון הפסוק: "בכסה ליום חגנו", מלשון כיסוי[15].
  • הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה מברכים ישראל את שאר החודשים[16]
  • כדי 'לבלבל את השטן' שלא ידע מתי ראש השנה[17]
  • במטרה להתרחק מקריאת ראש השנה בשם 'ראש חודש', כדי שלא יחשבו שמדובר ביומיים ראש-חודש ויתחילו למנות את ימי החודש מהיום השני (כבכל ראש-חודש, שב' דראש-חודש הוא היום הראשון של החודש החדש).

אמירת אב הרחמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיון שבשבת מברכים מתחילה כבר השמחה וההשפעה של החודש החדש, נוהגים בארצות אשכנז שלא לומר בשבתות מברכים את תפילת אב הרחמים[18].

עם זאת, למנהג חב"ד בשבת מברכים החודש סיון, אומרים אב הרחמים גם בראש חודש, בגלל הצרות שאירעו בימים האלו[19].

אמירת תהילים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תהילים בשבת מברכים

מכיון שהמשכת הברכה לחודש הבא תלויה בעשיית כלי למטה, ואמירת כל התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהלים הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.

זו הסיבה שנוהגים להקפיד לומר את התהילים דווקא לפני תפילת שחרית (בשונה מאמירת תהלים מידי יום שנוהגים לומר דווקא לאחר התפילה), כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה.


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בבאר היטב סימן תיז הביא מה'מנהגים' שאין אומרים תיבת בקרוב כדי שיהיה כ"א תיבות כמנין שם אהי"ה ובגימטריא 'אך טוב', אך אדמו"ר הזקן קבע בנוסח האריז"ל שכן לומר תיבת זו.
  2. אורח חיים סימן תיז, מגן אברהם.
  3. שע"א שער י' סימן לד.
  4. ובספר 'זיו המנהגים' עמוד ה' כתב שזהו גם הטעם שנוהגים להחזיק ספר תורה ביד בזמן הברכה, כדי לרמוז לכך שההכרזה היא ברשות התורה, דוגמת ההכרזה של קידוש החודש שהיתה על ידי חכמי הסנהדרין דווקא.
  5. תלמוד ירושלמי סנהדרין פ"ה ה"ג.
  6. ככל הנראה הטעם והקשר של נוסח הפתיחה לברכת החודש, כי על ידי הניסים נזכה לגאולה ונזכה לקדש את החודש על פי הראיה בבית המקדש (מנהגי ישורון סימן ע).
  7. ברכות טז, ב. רב נהג לומר תפילה זו מידי יום, ואילו למנהג אשכנז שאומרים זאת רק בשבת מברכים, מוסיפים בנוסח הפתיחה "שתחדש עלינו את החודש הזה" כדי להתאים את הנוסח לברכת החודש.
  8. ויש הנוהגים שהחזן יהיה דווקא המובחר שבציבור, דוגמת קידוש החודש שדווקא ראש בית הדין אמר 'מקודש' וכל העם חזרו אחריו (משמרת שלום סימן ל' סעיף א. על פי הרמב"ם בקידוש החודש פרק ב' הלכה ח'.
  9. החזקת ספר תורה בברכת החודש, הרב שד"ב חייקין התקשרות גליון 486.
  10. דיון הלכתי בטעמי המנהג לעמוד, ראו מאמרו של ר' צבי רייזמן [olamot.net/shiurim/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-2/ באתר עולמות].
  11. נוסח התפילה מפי ר' זלמן אבלסקי.
  12. להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44.
  13. פרדס חב"ד 19 עמוד 53.
  14. משנה ברורה יז, ב. שער הציון תיז סעיף קטן ב'.
  15. מגן אברהם ולבוש סימן תיז, על פי חז"ל בראש השנה ח, א.
  16. לוח היום יום, כ"ה אלול.
  17. מנהגי מהרא"ק, הר"א טירנא. לבוש רסתקפ"א. ראו באתר בית חב"ד ולקוטי שיחות חכ"ד ע' 222 ואילך.
  18. רמ"א אורח חיים רפד, ז. פניני הלכה זמנים א, ח.
  19. רמ"א שם, כתב "מלבד בימי הספירה", כלומר גם בשבת מברכים אייר וגם בשבת מברכים סיון, אך למנהג חב"ד רק בשבת מברכים סיון, הקשורה עם פרעות ת"ח ות"ט.