86
עריכות
שינויים
הרחבה
==מבוא לפרק==
באיגרת זאת מתאונן אדמו"ר הזקן על החסידים שבאים לשאול עצות גשמיות באומרו איפה מצאתם להיות מנהג לשאול לחכם בעצה גשמית מה לעשות בענייני העולם כי שאלה כזו צריכים להפנות לנביאים ולא לחכמים. ומסיים רבנו את האיגרת באריכות הביאור כיצד לפעול התעוררות ביראת השם ובקבלת ייסורים מתוך אהבה.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ב}}}}
==סיכום הפרק==
מאהבה מסותרת תוכחת מגולה. איפה מצאתם מכל סיפרי חכמי ישראל ראשונים ואחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בעניני העולם הזה. דבר זה הוא מנהג ראוי לנביאים אשר היו לפנים בישראל ומה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה נהנהין ממנו עצה ותושיה הכוונה בעצה לסוד העיבור ותושיה לדברי תורה המתישים כוח הסטרא אחרא.
והטעם שבאים לבקש עצה גשמית היא מאהבת עצמם ואפילו אהבת עצמם שלשם שמים אין זה הדרך הנכונה.
אם באים ייסורים על האדם שיידע נאמנה כי זה מאיתו יתברך ואין צריך להפוך עורף אלא לקבל את הדברים ויתירה מכך לקבל את הדברים בשמחה. כי את אשר יאהב השם יוכיח.
עוד מעורר רבנו על תפילה בקול רם. ולהתחזק באהבת רעים.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"א|פרק כ"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ג|פרק כ"ג]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]