איהו וחיוהי וגרמוהי חד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־18:16, 25 בינואר 2011 מאת חיים נהר (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכה של 96.31.65.82 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"איהו וחיוהי וגרמוהי חד" הינו מאמר הזהר אודות התיחסות הקב"ה אל הספירות, ותרגומו: הוא (עצמותו) והחיות (האורות שבספירות) והכלים (של הספירות) - אחד. איהו וחיוהי: אורות, איהו וגרמוהי: כלים. ויש עוד פירוש : חיוהי: מוחין, גרמוהי: מדות - ראה בארוכה ד"ה כי נר מצוה תרנ"ג ותרצ"ב. וש"נ.

משמעותו: הקב"ה אחד האמת, ולא כמו האחדות שבנבראים שהיא אחדות יחסית בלבד ואינה מוחלטת, משום שמציאותם - מציאות מורכבת מריבוי חלקים, ולכן אינה אחדות אמיתית. וכמו לדוגמא בנפש האדם, שאעפ"י שהיא נפש אחת, מכל מקום עצם נפשו וכוחות נפשו (מידותיו) - הם דברים נבדלים, ואפשר שיהיו שינויים מהותיים בכוחות הנפש, ואין זה נוגע כלל לעצם הנפש.

כמו-כן כוחות נפשו עצמם - נבדלים אלו מאלו, על-אף שהכוחות עם עצם הנפש - קשורים ומשולבים זה בזה לנפש אחת. אבל הקב"ה הנה מהותו ועצמותו של ה' ית', ומדותיו - הספירות שבאצילות - הם מציאות אחת ממש. שהוא - האין סוף והבלתי מוגבל לחלוטין, עם ספירותיו המוגדרות - אחד ממש. ועד כמה שהדבר נשמע פראדוכסלי, אבל זו אמונתנו שהקב"ה - כל-יכול, ומצדו אפשר הדבר שיהיה גבול ובלי גבול כאחד. דהיינו שהקב"ה - להיותו כל-יכול ונמנע הנמנעות, הנה "כשם שיש לו כח בבלתי גבול כך יש לו כח בגבול, דאם תאמר שיש לו כח בבלתי גבול ואין לו כח בגבול, הרי אתה מחסר שלימותו, ואין-סוף הוא שלימותא דכולא".

ולכן מצטמצם הקב"ה בעשר הספירות המוגדרות הגבוליות שבאצילות, כדי לפעול את פעולותיו בעולמות, ועם זאת -בו זמנית- אינו משתנה ח"ו ממהותו בבחינת אין-סוף. והספירות -על שני מרכיביהן; האורות והכלים- הן בבחינת אלקות שבכוחם לברוא יש מאין] כמו האין-סוף, להיותן מאוחדים באין-סוף ב"ה.

דרך ואופן התאחדות הקב"ה הבלתי בעל גבול עם הספירות - שבגדר גבול, אינו בבחינת השגה שנוכל להשיג איך מתייחד בהן. אבל אנו מאמינים ביכולתו המופלאה של ה' ית' שהוא נושא הפכים וכל יכול, ויכול להגביל עצמו בגדר הספירות, אעפ"י שבו-זמנית הוא בלתי בעל גבול.


ולכן הנה, בזהר הקדוש, נקראו מדותיו של הקב"ה שהן הספירות - רזא דמהימנותא (סוד האמונה), משום שדבר זה נתפס רק באמונה שלמעלה מן השכל.

ראו גם

מקורות לעיון:

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")