רבי עקיבא
רבי עקיבא היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, וחבירו של רבי טרפון (ולפי דיעה אחת תלמידו של רבי טרפון), ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של העשיר הגומל חסדים כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.
תלמידו המובהק היה רבי שמעון בר יוחאי.
בהזדמנות, אמר אדמו"ר הרש"ב[1]: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".[2] ==מדריגתו הגבוהה כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה בשיר השירים זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחי' יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה[3].
מבואר בזוהר דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת משה והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת רבי עקיבא ורשב"י וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה[4].
דרך העבודה
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של תשובה והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של מסירות נפש ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד לרבי ישמעאל שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים[5]
קישורים
הערות שוליים
- ↑ מפי אדמו"ר מוהריי"צ, ספר השיחות תש"ט, שיחות חג הפסח עמ' 317.
- ↑ ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.
- ↑ אדמו"ר הזקן ליקוטי תורה פרשת כי תצא עמ' לז ד.
- ↑ אדמו"ר הזקן מאמרי אדה"ז תקס"ו ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.
- ↑ לקוטי שיחות, חלק ו'.