מרדכי שלמה פרידמן

כ"ק אדמו"ר הגאון הצדיק רבי מרדכי שלמה פרידמן זצוק"ל

ונכדו כ"ק אדמו"ר הגה"צ רבי נחום בער ברייער שליט"א מבויאן

הרב פרידמן נולד בבויאן בי"ג בתשרי תרנ"א לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא בנו של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות בלימוד התורה בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון תרס"ח נישא לבתו של הרה"ק ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז )נכד האוהב ישראל מאפטא(. בשנת תרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו. בתרפ"ז התיישב בניו יורק ועד מהרה נודע בצדקותו ורבים השכימו לפתחו ושקדו על דלתותיו לדרוש את ה', ולבקש את ברכותיו הקדושות שפעלו ישועות בקרב הארץ. כך הצליח להקים באמריקה של אז, את המלכות האצילית של בויאן, ולגדל דור חדש של אברכים חסידיים עובדי ה'. כמו"כ היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי המלחמה התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים בגשמיות וברוחניות. פעולותיו אלו היו גם במסגרת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיה חבר בה, ובאגודת האדמורי"ם באמריקה ששימש כנשיאה. אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על ההדלקה בל"ג בעומר במירון, וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת.

כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב היהודים בארץ ישראל ולהתפלל עבורם. בתשי"ג יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" בירושלים, המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת תשכ"ח חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה בתורה, עד שנסתלק ביום ה' אדר תשל"א ונטמן בהר הזיתים.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כתב מכתב אל הרבי מבויאן בתור נשיא אגודת האדמורי"ם בארה"ב: "מצב אחינו בני ישראל יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בתשובה. נחוץ הדבר לקבוע תענית צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל ת"ו ידידי הגאון הרי"א שליט"א הרצוג, ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג הר"י שי' אברמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' דסליחות הבע"ל, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמורי"ם תצטרף בהסכמתה". כמו"כ עמד עמו הרבי בקישור מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.

ביום ג' פרשת חיי שרה תש"ז, כותב האדמו"ר מבויאן אל הרבי: "כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבע"ל נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה הי"ד, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים מהאדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו".

לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ היה האדמו"ר מבויאן ביחסי ידידות קרובים ביותר עם כ"ק אדמו"ר והתראו כמה פעמים. והרבי שלח מכתב אל האדמו"ר מבויאן בברכת מזל טוב להולדת נכדתו.

ביום י"ג באלול תשכ"ו עברה ליד 770 לויה של הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן שאשתו ז"ל היתה קרובת משפחה של הרבי. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. לפי השמועה היו מחליפים ביניהם משלוח מנות בפורים. הצדיק היה מזכיר את שמו של כ"ק אדמו"ר ביראת כבוד מיוחדת. כשאחד מחסידיו שבא מארץ הקודש להסתופף בצלו, נכנס לקבל את ברכת הפרידה, אמר לו שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

כאשר ביקר האדמו"ר בארה"ק בתשי"ג, ביקר את מוסדות חב"ד. בכ' בשבט הוא נסע ללוד בליווי עשרות מחסידיו ואישי הצבור החרדי, לבקר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. הוא התקבל בכבוד רב ע"י חברי נשיאות אגודת חב"ד בארץ ישראל. בהמשך עבר בין הכתות והביע התפעלותו מהיקף ידיעות התלמידים והבנתם. בהיכל הישיבה נערכה מסיבת קבלת פנים לכבוד רבינו הק', בהשתתפות רבי שניאור גרליק רבה של כפר חב"ד, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל רב מאנשי לוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני רבינו הק'" כן ביקר גם במוסדות בכפר חב"ד.

בניסן תשכ"ב שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. ובערב חג הפסח תשכ"ב שלח לו הרבי מכתב ברכה חזרה.

לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן בשנת תשל"א, והבאת ארונו למנוחת עולמים בעיר הקודש ירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הגרש"י זוין זצ"ל לנחם את המשפחה בשמו.