ספר תורה של משיח
""ספר תורה של משיח"" הינו מבצע שמיימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.
על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בשנת תש"ב (כ"ג תשרי תש"ב). וזה לשונו הקדוש:
"בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד – "קבלת פני משיח ספר תורה" – לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם".
השתלשלות העניינים
בתחילה דובר על תחילת כתיבה בכ' מר חשוון תש"ב, אולם הענין נדחה עד לב' אייר אותה שנה.
באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
"עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל . . עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה . . החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן".
ובהמשך האגרת:
"לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר – תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".
ואכן בב' אייר התחילה כתיבת ספר- התורה בחשאי.
כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור שחוטות וכשרות. ועוד רצה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שהקלף יהיה מעובד בארץ הקודש, ופנה בבקשה זו במברק לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' חשוון: "שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש".
בג' כסלו כותב לו שוב:
"אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה".
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר תש"ב, לרב אליהו נחום שקלאר: "בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים".
כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמריהו פאַקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חינוך" וקופת "מחנה ישראל". את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.
ועד מיוחד מונה על ידי הרבי הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. החבר ועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב אלי' ייאכיל סימפסאן שגם זכה לארגן את סיום הספר.
סיום כתיבת הספר תורה
לקראת יו"ד שבט תש"ל הציעו החסידים רעיונות שונות, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות נשי חב"ד בכפר חב"ד, מרת לאה רייזל תחי' הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. בהתוועדות שבת פרשת וארא, ג' שבט, תש"ל הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מאה"ק לסיים הס"ת, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מהדרים על יד הס"ת-ע"י האוצר. וזה לשונו בשיחה שנאמרה בעת סיומה: "מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב – שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מהסתלקותו.
וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו שהקב"ה הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו
ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות).
ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, תש"ל, סיימוה בהתוועדות בהשתתפות הרבי שליט"א. מאורע זה הביא איתו המוני חסידי חב"ד שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על המאמר באתי לגני
לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרב שמואל הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו נשיאנו – סוימה כתיבת ספר-התורה.
לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", ניגון "פרזות תשב ירושלים", הגבהה על ידי הרב סימפסאן, וגלילה על ידי הרב אבצן ולבישת ה"כתר" ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות – ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש.
אחר כך אמר מאמר "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.
התעוררות מיוחדת
הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
"כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א
מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי אדמו"ר שליט"א מבית דוד והוגה בתורה וכופה כל ישראל לחזק בדקה ולוחם מלחמת ה' ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואיןסוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".
על המכתב באו על החתום החסידים: זושא וילימובסקי, בערקע חן, בן ציון שם טוב, שלום ליברוב, אהרן פרידמן, וועלוועל קסלמן, בערל שם טוב, נחמן סודאק, בערל בוימגארטן ובערל קסלמן.
בתקופה זו החלו לשדר את התוועדויות הרבי לכל רחבי העולם בשידור חי.