חיים אברהם דוכמן

הרב חיים אברהם הלוי דוכמן (?-תשי"ג) היה תלמידי ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.

תולדות חיים

נולד בעיר בהומיל להוריו דובער מנחם מענדל דוכמן ורעיתו מרת חיה פייגא רישא.

ר' חיים אברהם לא זכה לצאת מאחורי מסך הברזל תלמידיו שיצאו מעידים עליו כי היה תלמיד חכם חשוב, חסיד וירא שמים אמיתי מלא וגדוש בתורת החסידות ומקושר בלב ונפש אל הרבי הרש"ב.

בשנות מלחמת העולם השנייה נדד יחד אנ"ש לגלות סמרקנד, שם פעל והשפיע על צעירי הצאן בהתוועדות במחתרת.

ר' חיים אברהם קיבל את מסורת החסידים מסבו הרב מרדכי יואל דוכמן שקיבל מאת ר' אייזיק מהומיל, וכן קיבל בההתוועדויות של זקני החסידים שהיו בליובאוויטש. בהיותו בטבע איש מסודר, נהג לרשום כל מה ששמע, בכדי להעבירם הלאה לדורות הבאים.

ר' משה ניסילביץ' הדפיס בספרו "התניא קדישא וכוחו האלוקי", סיפורים רבים מרשימה מיוחדת שכתב מפי החסיד הרב חיים אברהם דוכמן. הרשימה [-כך מספר בפתח דבר] נשמרה בתוך כדים טמונים באדמה בחצר בית משפחת ניסלביץ', וכאשר עלו ארצה, הביא עמו את הרשימה.

הרב יהושע מונדשיין יצא מכליו עם הדפסת הספר (-התניא קדישא וכחו האלקי) מכיוון שלטענתו הספר גדוש בסיפורים המוכרים לכל, והחידוש שבהם בספר זה הוא, שכל מופת שבסיפורים, מיוחס בספר זה תמיד לספר התניא, גם כאשר בכל נוסחאות הסיפור לא מופיע אף רמז לכך. ובנוסף לזה יש בספר ריבוי שיבושים [חלקם מכוונים - לטענתו] - כשהכל - ב,,חותמת כשרות" של רשימת הסיפורים ששמע ר' משה מר' חיים אברהם, אותם אינו מסכים משום מה להראות לאיש. אין הוא מפיל את ההאשמות החמורות של שיבושים וסילופים על ר' משה, כי אם על עורך הספר, יריבו הותיק [מני כמה] של ר' יהושע - ר' שלום דובער הלוי וולפא.

תלמידו חיים אליהו מישולובין כתב רשימת סיפורים מדבריו. בתחילת החוברת סיפורים כתבו העורכים תיאור קצר על הרב חיים אברהם מקור הסיפורים:

אמנם השנים ה'יפות' של סמרקנד, מבחינת החיים החסידיים, נחתמו למעשה עם יציאת רוסיה הגדולה בשנים תש"ו-תש"ז, אך הציבור קטן הכמות ורב האיכות שנותר בעיר המשיך לחיות ולהחיות את סביבתו ולפעול לשימור, חיזוק והפצת התורה והחסידות עד כמה שרק היה אפשר בתנאי הימים ההם, כאשר עינם הפקוחה של קלגסי הנ.ק.וו.ד לא הפסיקה מלעקוב, לאיים ולרדוף.

בדיוק בפרק זה של התארגנות מחודשת אחרי עזיבת מרבית הציבור, בערך בשנת תש"ז, קיבלה קהילת אנ"ש בסמרקנד את פניו של חסיד מיוחד שהגיע לעיר, ר' חיים אברהם דוכמאן שהיה נכדו של ר' מרדכי יואל דוכמן, מגדולי חסידי אדמו"ר הצמח צדק ותלמידו המובהק של ר' יצחק אייזיק מהומיל.

החסיד ר' מרדכי יואל היה אוצר בלום של תורה וחסידות וגם של סיפורי חסידים. בזיכרונו נחקקו סיפורים ופתגמים אותם שמע ממקורות נאמנים, חסידים הראשונים, וזכר היטב לפרטי פרטים. ר' חיים אברהם זכה לשמש את סבו הגדול עד שמלאו לו ח"י שנים ולמעשה היה הנכד המקורב אליו ביותר ומאחר שכמו סבו אף הוא ניחן בזיכרון טוב וברור, הסיפורים והפתגמים הרבים ששמע מסבו היו אצורים במוחו ובליבו כל ימיו.

קבוצת הבחורים ששהו באותם ימים בסמרקנד וביניהם ר' חיים אליהו מישולובין עמדו עד מהרה על טיבו של האוצר המופלא שנפל לידם, והיו מרבים לשהות במחיצתו של ר' חיים אברהם ולשמוע את סיפוריו בכל עת מצוא ולשתות את דבריו בצמא. לא אחת היה נצפה המחזה בו התהלך ברחוב לאיטו ר' חיים אברהם, ור' חיים אליהו מישולובין מהלך לצידו ו'חולב' ממנו סיפורי חסידים.

לא ארכו ימי שבתו של הרח"א דוכמאן בסמרקנד. בשנת תשי"א (או תשי"ב) הוא ברח מסמרקנד עקב רדיפות הממשלה,ונאסר ונהרג בסיביר בשנת תשי"ג.

מאהבתו את הסיפורים שזכה לשמוע מר' חיים אברהם ומאחר שזכר אותם היטב לפרטי פרטיהם, טרח ר' חיים אליהו והעלה אותם על הכתב למען יעמדו ימים רבים ולמען ידע דור אחרון.

קישורים חיצוניים

• חוברת סיפורים ששמע הרב חיים אליהו מישולובין מהרב חיים אברהם דוכמן

מתלמידיו

• ר' יצחק מישולובין
• ר' חיים אליהו מישולובין
• ר' הלל זלצמן
• ר' משה ניסילביץ'

משפחתו

• אחיו, הרב שניאור זלמן דוכמן
• אחיו, הרב ברוך דוכמן
• אחיו, הרב ישראל נח דוכמן