כהן גדול

הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה

כהן גדול, הוא כהן אשר נתמנה לכך, בבית ראשון על ידי שמן המשחה, ובבית שני על ידי ששימש בשמונה בגדים.

הוא עשה עבודות המיוחדות לו, אשר אין כהן הדיוט יכול לעשותם.

מי ראוי להיות כהן גדול

כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה.

אם לו די ממון כדי שיהיה עשיר יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן.

בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים.

כבודו

חייב הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו. לא יראו אותו ערום לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא ולא כשמסתפר.

לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה.

אם רצה הכהן, יכול הוא לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביא עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים "תנוחמו". והן מחויבין לכבד אותו כפי כחם.

הנהגת הכהן במקרי אבל

אם מת לו מת, אינו יוצא אחריו ללותו. ואינו יוצא אפילו מפתח ביתו או מן המקדש.

גם בניחומו נוהגים בו כבוד, כל העם באים לנחמו לביתו, והוא עומד בשורה וסגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו, ואומרים לו "אנו כפרתך", והוא אומר להם "תתברכו מן השמים".

הוא גם לא קורע על מתו כשאר הכהנים, ואם קרע לוקה. אבל קורע הוא מלמטה כנגד רגליו.

תספורת הכהן הגדול

אסור לו לגדל את שערותיו אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב שבת לע"ש.

גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.

בן אלעשה, חתנו של רבי יהודה הנשיא, היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{הערת שוליים|1=מסכת נדרים.

לשכת כהן גדול

לכהן גדול יש לשכה מיוחדת בבית המקדש הנקראת "לשכת כ"ג". ומכבודו של הכהן הגדול, שיהיה יושב במקדש כל היום.

דרגתו הנפלאה

שאלו פעם את הוד כ״ק אדמו״ר מוהר״ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול צדיק גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד כ״ק אדמו"ר מוהר"ש, שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף.

ראו עוד

בגדי כהונה