משתמש:ר.ז./פסח מצרים

פסח מצרים הוא מועד ההקרבה הראשוני של קרבן הפסח, כפי שנעשה בליל מכת בכורות לפני יום יציאת מצרים. קרבן פסח זה היה שונה מהותית מהפסח שהיה נהוג בדורות שלאחר מכן בהלכותיו, בפסח מצרים היו כמה עניינים והלכות מיוחדות שאינם נוהגים בפסח דורות.

עניינים והלכות מיוחדות בפסח מצרים

"משכו וקח לכם ... שה לבית אבות" – הקב"ה ציווה שארבעה ימים קודם (בי' ניסן - שבת הגדול), עם ישראל היו חייבים להתחיל בארגון הקרבן ארבעה ימים מראש, כדי להתכונן ולהתפטר מעבודה זרה ולהגיע ליישוב הדעת. ההכנה המוקדמת נועדה ליצור טהרה רוחנית ומתן הכנה לבני ישראל ליציאה מהגלות.

2. דם הקרבן – על המשקוף ושני המזוזות את דם קרבן הפסח היו צריכים לשים על המשקוף ועל שתי המזוזות של הבית.

3. איסור יציאה מהבית בלילה זה לא היו יכולים בני ישראל לצאת מביתם, כפי שנאמר "ואתם לא תצאו" (שמות י"ב, 22). עליהם ללון במקום הקרבת הקרבן, כדי לשמור על קדושת הלילה וההכנה ליציאה.

4. אכילה בחיפזון – חגורים ונעלים ברגל האכילה הייתה אמורה להיות במהירות ובחיפזון, כשמתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם ומקל בידכם, כסימן לדריכות ומוכנות מיידית לצאת לדרך.

5. חוסר פרה אדומה לטהרה לילה זה התרחש לפני מצוות הפרה אדומה, ולכן אלו שהיו טמאים לא יכלו לטהר את עצמם באמצעות הפרה. שכן טומאה הייתה מצב מציאותי של אותה עת.

6. נימול – חובה גם לעבדים כמו בפסח דורות, בנימול היו חייבים הן בני ישראל והן עבדיהם. במדרש מובא כי משה רבינו עשה את הקרבן הראשון, וריח הקרבן הגיע לכל העם, וכתוצאה מהתהליך הסכימו להינתק מעבודה זרה ולהתמסר לברית המילה.

התוכן הפנימי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

.