עשר כתרין דמסאבותא
כתרין דמסאבותא הוא שם כוחות הטומאה (תרגום "מסאבותא" הוא טומאה).
כוחות הנפש הבהמית
כמבואר בתחילת התניא, נטע ה' באדם שתי נפשות – אלוקית ובהמית. האלוקית בטלה לה' בתכלית ואילו הבהמית עיקרה הרגשת עצמו. וכשם שלנפש האלוקית ישנם עשר כוחות ושלושה לבושים, כך הדבר ביחס לבהמית, אלא שאצל האלוקית נאמר שכוחותיה משתלשלים מעשר הספירות הקדושות, ואילו ביחס לבהמית נאמר שם שכוחותיה כלולים מעשר כתרין דמסאבותא. וכמה ביאורים נאמרו בזה:
טעמים שנקראים "כתרים"
א. "ספירות" הוא מלשון ספירות ובהירות (כמו אבן ספיר) דבר המתאים לנפש האלוקית, אבל כוחות הנפש הבהמית נקראים "כתרין" שכתר הוא מקיף והעלם[1].
ב. התכללות הספירות אפשרית משום חלישותן, שלכן ביכולת "לסבול", ו"לתת מקום" זו לזו, ואילו התואר "כתרים" מוסב על עצמיות המידות שהיא בעולם התוהו, החסד הוא רק חסד והגבורה היא רק גבורה וכיוצא בזה – ואינן נותנות מקום זו לזו[2]. וכיון ששם הוא שורש הנפש הבהמית לכן הלשון המתאים לה הוא כתרין. ודבר זה נראה במוחש, שרצנתיה של הנפש האלוקית הם בחלישות ורצונותיה של נפש הבהמית הם בתוקף גדול. ולכן כשמסתפק בדבר כלשהו[3] אם מקורו בנפש האלוקית או הבהמית, יתבונן עד כמה תקיף רצונו לזה: אם הוא בתוקף גדול אות הוא שהדבר בא מהנפש הבהמית, ואם אינו בתוקף כל כך זהו מהנפש האלוקית[4].
ג. לפי שהם כדוגמת הכתר שהוא למעלה מהראש. היינו, תוקף המידות דלמטה מהשכל (היינו, שאין בהן שכל[5]) נובע משורשן שלמעלה מהשכל[6].
ד. עניינו של "כתר" הוא כידוע[7] להיות ממוצע בין עולם לעולם[8], ולכן גם כוחותיה של קליפת נוגה נקראות "עשר כתרים" (דמסאבותא), על שם שהם ממוצעים בין קדושה לג' קליפות הטמאות[9].
טעם שהם עשר (ולא אחד עשר)
עשר כתרין דמכאכותא עם היות שיש י"א כתרין כידוע אך מקיף הי"א דלבונה זכה הוא תחלת הקדושה[10].
הערות שוליים
- ^ ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.
- ^ ולכן הייתה דווקא בעולם זה שבירת הכלים, כיון שהמידות לא יכלו לסבול זו את זו.
- ^ אפילו אם מסתפק בדבר שבקדושה.
- ^ ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.
- ^ דטבע השכל שמחליש את המידות, וכמו שרואים בחוש בבהמה כפשוטה: דמכיון שאין לה שכל לכן מידותיה בתוקף גדול.
- ^ פניני תניא חלק א' עמ' 154.
- ^ תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.
- ^ דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.
- ^ באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.
- ^ באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.