לדלג לתוכן

חיפזון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:47, 23 בפברואר 2025 מאת ר.ז. (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''חיפזון''' הוא מלשון זריזות, ומצב שבו יש עשייה מהירה ובעלת דחיפות. החיפזון מתאר פעולה שמתבצעת בצורה חפוזה ובמהירות רבה. === חיפזון – זריזות === דוגמה מובהקת לחיפזון מצויה ביציאת מצרים. בלילה לפני שבני ישראל יצאו ממצרים, עמדו לקיים את מצוות קורבן הפסח, עלי...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

חיפזון הוא מלשון זריזות, ומצב שבו יש עשייה מהירה ובעלת דחיפות. החיפזון מתאר פעולה שמתבצעת בצורה חפוזה ובמהירות רבה.

חיפזון – זריזות

דוגמה מובהקת לחיפזון מצויה ביציאת מצרים. בלילה לפני שבני ישראל יצאו ממצרים, עמדו לקיים את מצוות קורבן הפסח, עליהם לאכול את הקורבן במהרה ובחיפזון, על פי הציווי "מתניכם חגורים ונעליכם ברגליכם", כדי להיות מוכנים לצאת ממצרים בזריזות.

חיפזון – מלשון פחז ובהלה

בנוסף לפירוש של חיפזון כזריזות, ישנו גם פירוש נוסף של המילה מלשון "בהלה" כמו בפסוק "נבהלו נחפזו", ניתן להבין את המהירות לא רק ככוח חיובי של פעולה, אלא גם כמשהו שמאופיין בעשייה חפוזה המתרחשת מתוך לחץ או בהלה. חיפזון במובן הזה יכול להיות גם דבר שלילי, מאפיין של חיפזון מתוך פחד או לחץ, ולא מתוך סדר והתארגנות.

חיפזון – דבר חיובי ודבר שלילי

ישנן דוגמאות בהן חיפזון נתפס כפעולה חיובית, כמו בנסיבות יציאת מצרים, שם החיפזון היה הכרחי כדי להימלט במהרה מעבדות מצרים, מכיון שהיו צריכים לברוח מהרע שהיו מושקעים במ"ט שערי טומאה.

אך בגאולה העתידה, נאמר שלא יצאו בחיפזון, אלא בצורה מאורגנת ומסודרת, כי אז העולם יהיה כבר מבורר, ולא יהיה צורך בבהלה ובחיפזון[1].

ראו גם

מקורות לעיון

הערות שוליים