מסכת תענית

מסכת תענית עוסקת בדיני התעניות למיניהן.

עצים למערכה

בכ' מנחם אב היו מביאים קרבן לעצי המערכה, וזה היה אחד מעשרים הזמנים במיועדים לכך. כאשר הוא חל בשבת היו מאחרים ולא מקדימים, ולפי דעת רש"י הביאור הוא מכיון שהאומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא

לפי דברי רש"י אלו מבוארים דברי הירושלמי פ"ו ה"ה, שם ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי יוסף רוז'ין מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתיבנת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכדברי רש"י, ש"האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא".

ביאורי הרבי

• ב א. אף מפתח של פרנסה. לקוטי שיחות חל"ט עמ' 37 (עמ' 59)

• ה ב. בעניין 'אין מסיחין בשעת הסעודה'...'יעקב אבינו לא מת'....'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. לקוטי שיחות חלק ל"ה

• ז א. וכי אדם עץ השדה הוא. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 117 (עמ' 131)

• ט א. מטר בשביל יחיד פרנסה בשביל רבים. לקוטי שיחות חל"ט עמ' 37 (עמ' 59)

• יא ב. אין תענית ציבור בבבל. התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1154 (עמ' 470)

• יב א. מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך. (רש"י ותוס'.) לקוטי שיחות חי"א עמ' 36 (עמ' 44)

• כו א. שבו בני יואב בן צרויה שניה. לקוטי שיחות ח"ט עמ' 86 (עמ' 114)

• כו ב. לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 57 (עמ' 73)

• כח א. שבו בני יואב בן צרויה שניה. לקוטי שיחות ח"ט עמ' 86 (עמ' 114)

• ל ב. יום שפסקו מלכרות עצים למערכה. שערי המועדים עמ' רנז (עמ' 246)

• ירושלמי פ"ג ה"ד. שלושה דברים. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 167 (עמ' 183)

• ירושלמי סיום מסכת תענית. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 57 (עמ' 73)

• סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)