דב אלראי
הרב דב אלרואי (י"ט אדר תש"ז – ה' ניסן תשס"ג) היה חבר הצוות החינוכי של בית הספר במושב ברוש שתחת רשת אהלי יוסף יצחק ופעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט אדר תש"ז בצרפת. בינקותו עלתה המשפחה לארץ הקודש והשתקעה בחיפה.
כשהתבגר למד בישיבת התיכונית קריית שמואל בחיפה, שם היו כמה תלמידים שהתקרבו לחב"ד, והוא ביניהם. לאחר תהליך של התקרבות, ביקש לבקר בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. מה שהביא להחלטתו ללמוד במקום.
לקראת חודש ניסן תשכ"ח נסע ל'קבוצה'.
נשא את רעייתו מרת טובה, בת ר' דוד וצביה ברוומן. את מקום מגוריו קבע בכפר חב"ד.
ביחידות אליה נכנס אל הרבי הורה לו הרבי ללמוד בכולל בכפר חב"ד[1].
זמן מה לאחר החתונה החל ללמד בבית ספר חב"ד במושב ברוש שבדרום הארץ. לאחר שסיים את תקופת השליחות, חזר להתגורר בכפר חב"ד בה המשיך בעבודת ההוראה, במשך השנים לימד במוסדות החינוך השונים בכפר חב"ד ובלוד.
בשנותיו האחרונות התעסק בכתיבת סת"ם.
במשך שנים עסק בגיוס כספים עבור "מעות חיטים" לקראת חג הפסח.
ביום כ"ז באדר תשס"ג לקה בשבץ מוחי. הוא הובהל לבית הרפואה במצב קשה, וביום ה' בניסן תשס"ג נפטר בגיל 56.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב דוד, קראון הייטס.
- בנו, הרב מנחם מענדל, כפר חב״ד.
- בנו, הרב חיים - משלוחי הרבי בשכונת רמת אביב, ומנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
- בתו, דבורה ליפשיץ, כפר חב״ד.
- בתו, איידה אולמן, לוד.
- בתו, צ׳רנא צילה גלבשטיין, כפר חב״ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מרדכי מנשה לאופר, הלימוד ב'כולל', גליון התקשרות מס' 598 פסקה "ויכול עוד לשגשג".