איסור הסרת בדי הארון

איסור הסרת בדי הארון היא אחת ממצוות לא תעשה שבתורה שלא להסיר את בדי הארון מתוך הטבעות.

מקור המצוה

בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ

— שמות כה, טו

דיני המצווה

מצוה זו בכלל מצוות הנוהגות לדורות היא, כי כל זמן שיהיה לנו ארון חייבין אנו להזרה שלא להסיר את בדיו ממנו, כדי שאם יצטרכו להביא את הארון ממקום למקום בשביל מלחמה או מאי זה סיבה שתהיה, שהארון כבר תהיה מוכן שהלויים יוכלו לשאת אותו עם בדיו.

מטעמי המצווה

אחת מטעמי המצווה היא, שזה כלול בכבודו של הארון, משום שהארון הרי היא מקום משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו.

כי אולי יהיו צריכים לצאת עם הארון לאיזשהו מקום במהירות, ואלי יקרה שמפני הטרדה והחפזון לא יבדקו טוב אם בדי הארון הם חזקים כמו שצריך, ואולי חס ושלום הארון יפול, ואין זה כבודו. ולכן צריכים להיות תמיד מוכנים ולא יסורו ממנו, ויהיו חזקים מאוד כדי שלא יקרה תקלה.

ועוד טעם אחר, שכל כלי המקדש צורתן מחוייבת לרמוז ענינים גדולים עליונים, כדי שיהא האדם נפעל לטובה מתוך מחשבתו בהן, ורצה האל לטובתנו שלא תפסד אותה הצורה אפילו לפי שעה.

בחסידות

רצון פשוט - תורתו אומנותו

"בדים" (של הארון) מפורש בזוהר שהוא מלשון "יחידים" (כמו ש"כתונת בד" שהוא פשתן, ונקרא "בד" כי הם גדילים אחד אחד). יוצא אם כן ש"בדי הארון" מרמזים בעולמות העליונים על עולם האחדות, ופשיטות העצמות א"ס ברוך הוא, ובעבודת האדם הוא הרצון פשוט להקב"ה, והתמסרות בביטול גמור להקב"ה.

הארון הוא מי שתורתו אומנותו (כמו רשב"י), ואצלו יש כל בחינות אלו בתמידות - לא יסורו ממנו.

תמכין דאורייתא

הרבי ריי"ץ מבאר שהטבעות ובדים של הארון הוא שבהם מחזיקים את הארון אלו בעלי תורה, בגופם וברוחם ובפועל, שהם גם קובעים זמן ללמוד תורה.

כי הטבעות של הארון הם אלו שתמיד תומכין בתלמידי חכמים, לכל צרכם, כמו הטבעות שקבועים בארון.

ובדי הארון הם הבעלי עסק, ויש להם גם זכות התורה של אלו שלומדים תורה, כמו שיששכר וזבולון עשו שותפות, ותורתו של ישכר הוא גם של זבולון.

קביעות עיתים לתורה

הצמח צדק מבאר שענין הארון הוא לימוד התורה, ויש חובה לקבוע עיתים ללמוד תורה, אך באמת התורה היא למעלה מזמן קבוע, וכל זמן יש להיות קבוע וקשור לתורה, ועל כן יש הציווי שאת בדי הארון צריך תמיד להיות קבוע לארון ולא יסורו ממנו, כמו כן בלימוד התורה אם משום מה לא יצא לו הזמן קבוע לקביעות עיתים בתורה, יהיה מיד מוכן להעביר אותו לזמן אחר, וללמוד גם אז את מה שהחסיר (וזהו הפירוש "קביעות עיתים" בלשון רבים, כי לימוד התורה צריך להיות קבוע, "עשה תורתך קבע", כי בכל זמן זמנו הוא).