הוראת שעה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024 מאת שיע בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוראת שעה הוא ציווי החורג מהגדרים הרגילים של חוקי התורה והמצוות, שנעשה על פי נביא, בהוראת הסנהדרין או גדול הדור, והוא תקף רק בתנאי שהוא נקבע לזמן מוגבל בשל נסיבות מיוחדות.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור הכח של חכמים ונביאים לעבור על דברי תורה, מופיע בגמרא במסכת יבמות, על יסוד הפסוק "אליו תשמעון[1], שאפילו אם הנביא אומר לך לעבור על אחת מכל מצות התורה לפי שעה - יש לשמוע לו[2]

עם זאת, חז"ל מסייגים שבכל הנוגע לעבודה זרה, אפילו אם הנביא אומר זאת לפי שעה בלבד, אין לשמוע לו[3].

הטעם לכך, מופיע בדברי הרמב"ם שכשם שהרופא חותך לפעמים ידו או רגלו של אדם כדי להציל את חייו, כך לפעמים כאשר השעה צריכה לכך, יכולים בית דין להורות הוראת שעה לעבור חלק ממצוות התורה, כדי שיתקיימו כל המצוות, בדומה ללשון חז"ל על חולה שיש בו סכנה שמחללים עליו את השבת "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"[4].

מלבד הדוגמה הידועה של אליהו הנביא שהקריב קרבן בהר הכרמל בזמן איסור הבמות, בין הדוגמאות שמביאים חז"ל להוראת שעה, היא יציאתו של שמעון הצדיק מחוץ למקדש כשהוא לבוש בבגדי כהונה על אף האיסור[5], ועזרא הסופר אמר את שם ה' המפורש מחוץ לבית המקדש[6].

בדורנו, נקבע דין היתר מכירה באופן של הוראת שעה לשמיטה של שנת תרמ"ט בלבד (אלא שלאחר מכן הוארך שוב ושוב על ידי הרבנות הראשית לישראל). בדומה לכך רבי יחיאל ויינברג בעל ה'שרידי אש' התיר להשתתף בתנועות נוער מעורבות לפי שעה, כדי שנשים לא יאבדו את דתם (אלא שיש שממשיכים להשתמש בהיתר זה עד ימינו, אף שניתן לכתחילה כהוראת שעה בלבד, וחלק מההגדרות של הוראת שעה הוא שהם לזמן מוגבל בלבד).

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כללות התורה והמצוות הם דרכים כיצד להעלות ולברר את האור האלוקי המלובש בתוך הנבאים הגשמיים, והמשמעות של דבר שהוא 'אסור' על פי תורה הוא, שהאור האלוקי שבו קשור בידי החיצונים ולא ניתן להעלות אותו.

עם זאת, יש עיתים שכדי להעלות את האור האלוקי ניתן על פי הוראת נביא בדבר ה' בלבד, להעלות ולהתיר אפילו את האיסור, וזאת בתנאי שאין זה אלא לפי שעה בלבד.

כך לדוגמא, אליהו הנביא הקריב קרבן בהר הכרמל, על אף שנהג כבר איסור הבמות והיה אסור להקריב בשום מקום מלבד במשכן, כיון שהיה צריך להעלות את כל הדור שהיו עובדי עבודה זרה[7].

על דרך זה מבואר בנוגע לקין שהתחתן עם אחותו כדי להעמיד תולדות, אף שהדבר אסור אפילו בין בני נוח, כיון שבלי זה לא היה קיום לעולם.

הכח להוראת שעה הוא ציווי אלוקי[8], שהוא המשכה שלמעלה מהתורה של עולם התיקון, כיון שלגבי הקב"ה בעצמו אין אסור ומותר, חוץ ופנים, אור וחושך, והכל שווה לגביו, וכאשר נמשך המשכה עליונה יותר, אזי גם דבר שהוא אסור מצד עצמו בגדרים הרגילים, ניתן 'להתיר' אותו מאיסורו.

זהו הקשר בין 'הוראת שעה' לספירת המלכות, כיון ש'שעה' הוא לשון זמן, שקשור עם ספירת המלכות דווקא, ורק בספירת המלכות מאיר הכתר, ואזי 'מלך פורץ גדר'[9].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הוראת שעה, ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ה', עמוד ק"ל

הערות שוליים

  1. דברים יח, טו.
  2. יבמות צ, ב.
  3. סנהדרין צ, א.
  4. רמב"ם הלכות ממרים ב, ד.
  5. יומא סט, א.
  6. יומא סט, ב.
  7. אור תורה המגיד ממעזריטש לקוטי תהילים ח, א סד"ה 'בים דרכך".
  8. על דרך מה שנאמר במדרש רבה נשא פרשה יד (רנו) "אני הוא שאמרתי לו שיעשה כך".
  9. אור התורה שיר השירים תרט, חוקת תשסג.