רומח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רומח (בכתיב "רמח") הוא כלי זיין ארוך וחד, משומש לקרב באופן של קירוב (דומה לחרב), לתקוף את השונא, ועל ידי הרומח לוקחים את החיות לגמרי, לא כמו אצל מקל שרק רודים ושולטים על ידי המקל.

ויקח רומח בידו

פנחס עצר את המגפה על ידי הרומח, בתוכנו הפנימי, יצחק (שבו נתלבש פנחס) בגימטריא ר"ח, ופנחס נטל לעצמו את האות מ"ם, ור"ח בצירוף עם המ"ם נעשה רמ"ח. ועל ידי ה"רמח" עצר פנחס את המגפה[1].

קריאת שמע

ערך מורחב – קריאת שמע

שעת צלותא שעת קרבא - בכללות חרב ורומח ענינים אחד, אך בפרטיות, חרב הוא פסוקי דזמרה, ורומח הוא קריאת שמע.

כתוב בזוהר ש"ויקח רומח בידו" אלו הם רמ"ח תיבות של קריאת שמע[2], כמו שהרומח לוקח לגמרי את החיות, כך על ידי עבודת הקריאת שמע מבטלים ומחרימים לגמרי את הרע. כי את התאוות איסור יש להחרימם לגמרי מכל וכל[3].

ראו גם

הערות שוליים

  1. י"ג תמוז, ה'תשט"ו, תו"מ ע' 200.
  2. והוא"ו של תיבת "רומח" הוא, הו' מילים של פסוק "שמע ישראל" (והו' מילים שבפסוק ברוך שם. ד"ה הללו תשט"ז) ד"ה לא יצא האיש בסייף תרל"ב.
  3. ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט.