מחט
מחט היא ברזל דק וחד, יש לה חור קטן בקצה אחת להכניס בה חוט, ומשתמשים בו למפור לחבר בגדים.
חודה של מחט
יש חודו של מחט שבה עושים את החור בבגד, כדי לתפור אותה ולחבר את שתי הקצוות אחת לשניה.
יש עוד חודה של מחט בקצה השני, שזה החור של המחט, שמכניסים בה את החוט. שעל ידו עושים את התפירה והחיבור.
בעבודת האדם
חודו של מחט שבה עושים את החור בבגד, מורה על ביטול בהתחתון, ביטול החומריות של הגשמיות כדי להכשיר אותה, שיהיה ראוי וכלי להמשיך בו גילוי אלוקות.
החוט שבו תופרים - בעבודת האדם הוא, עניני תורה ומצוות שעל ידם ממשיכים את ה"גילוי אלקות" - הקו וחוט "האי חוטא יקירא קדישא".
בהלכה
טהרת המחט מטומאה היא במקוה טהרה, אך בדרך כלל לא רוצים להכניס אותה לעומק המים, כדי שלא יאבדו אותה, אלא שמים אותה על "מעלת המערה" (מדריגת העליונה של מדריגות המקוה), ומוליכים ומביאים במים, ומיד כשעבר גל מהמים נהייה טהורה.
בעבודת האדם, זה הולך על עבודת האדם באופן של רצוא ושוב. וגם מורה על עבודת האדם בשתי הקצוות, לא רק כפי טבע נפשו, כי אם גם בקצה השני, מחמת הביטול שלו לקיים רצונו של הקדוש ברוך הוא[1].
בחסידות
ערך מורחב – נמנע הנמנעות |
מביאים את המשל שלהכניס פיל בהחור של המחט, באופן שהחור ישאר חור קטן כמו שהוא, והפיל ישאר כמו שהוא, הוא מנמנע הנמנעות, ורק בכוחו של הקב"ה הכל יכול.
פתחו לי
אמרו רז"ל[2] "פתחו לי כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם".
קישורים חיצונים
- השפיץ של המחט https://jewishinsights.org/wp-content/uploads/2024/08/%D7%9B-%D7%90%D7%91-%D7%A4%D7%93-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93-1.pdf
הערות שוליים
- ↑ סה"מ מלוקט ח"ד ע' קסא, בהוס' לסה"ש תש"נ ח"ב, תו"מ התוועדויות תש"נ ח"ב (ע' 290) (הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)). וש"נ.
- ↑ ראה שהש"ר פ"ה, ב [ב]. וראה לקו"ש ח"א ע' 191 הערה 17. וש"נ.