לדלג לתוכן

מנהגי ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־08:34, 8 ביוני 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ההקפדה על קיןם המנהגים הינו חמ…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מנהגי ישראל הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים.

ההקפדה על קיןם המנהגים הינו חמור מאוד, והרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו נשים זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. הרבי מוכיח מכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - האםילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי החסידות, ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין מכיןו שקיום התורה מבוסס על ציום מוחלט להוראת בית דין, כך גם מנהגי ישראל עליהם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.

למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל הכלל שצריך אדם להמלט ממאה שערים של היתר כדי שלא חבוא חלילה להכשל בשער אחד של איסור.

כאשר אדם משנה מנהג לגריעותא, הדבר פועל עליו לרעה והוא גורם לתחילת נפילה רוחנית בעבודת השם, וכאשר מתחילים ליפול אין לאדם שליטה על עצמו עד היכן יפול, ולכן יש להזהר מאוד מכך.

מלבד זאת שמנהג הוא פתח לעבור על עבירות אחרות, ישנו גם חומרא מיוחדת במנהג עצמו. אותו חומר שישנו במצוות - שמקורן מרצון העליון, כך גם במנהגי ישראלף שהרי סוכ"ס גם מקורו של המנהג הוא מ"בעל הרצון".


מקורות

הרבי, תורת מנחם תשי"ג חלק ב' עמ' 138.

הערות שוליים