לוי יצחק שפירא

הרה"ח לוי יצחק שפירא

הרב לוי יצחק שפירא (כ"ב בתשרי תרע"ו - ד' כסלו תשס"ו) היה מעסקני חב"ד בקראון הייטס ומזכיר בית הדין בשכונה.

תולדות חיים

נולד בעיירה קרלביץ' ביום שמיני עצרת תרע"ו לאביו החסיד הרב נחום שפירא ולאימו הרבנית רייזל (מבית פריידין).

כשהגיע לוי יצחק לגיל תשע, ביקר בביתם דודו ר' משה אקסלרוד והציע כי ייסע לישיבה המחתרתית שהתקיימה באותם ימים בעיר ראמען. ואכן, הוא נשלח לישיבה - שם שימש כמשפיע הרב יעקב גוראריה. באותם ימים התלבטו הוריו היכן יאכל: האם יאכל בעסן טעג ("אוכלי ימים" - הכוונה לנערים שאכלו כל יום בבית אחר מבין החסידים) או במקום קבוע ומסודר תמורת תשלום. לבסוף הכריעה האם באומרה כי "כאשר יאכל 'טעג', יהיה יותר חסיד!"...

בשנת תרצ"ג, בהיותו בן 17, נפטרה עליו אמו. המצב בבית היה דחוק ביותר, והוא נאלץ לפרוש מלימודיו ולעזור בפרנסת הבית. באותה שנה עברה המשפחה לגור בלנינגרד, בעוד לוי יצחק מוצא עבודה במפעל לייצור בד. פיתח קשרים מיוחדים עם בכירי המשטרה וכן בלשכת הגיוס המקומית, כשאת קשריו ניצל כדי לפטור את אחיו החסידים מגיוס לצבא הרוסי.

בשנת תש"א נשא את רעייתו מרת גוטע, בתו של ר' פרץ מוצ'קין.

בטשקנט

בעקבות מלחמת העולם השנייה ברחה משפחתו מאיזורי המלחמה לעיירה אומסק שבסיביר. מספר חודשים לאחר מכן, באמצע חג הסוכות תש"ב, ברחו בעקבות רבים מחסידי חב"ד לטשקנט שבבוכרה.

בהגיעו לטשקנט, פתח בית אריגה לפרנסתו, בו מצאו מקומות עבודה עבור רבים מאנ"ש בעיר. כמו כן ניצל את רווחיו לקיומה ואחזקתה של ישיבת תומכי תמימים סמרקנד.

ר' ראובן קמינצקי, מתלמידי הישיבה בסמרקנד, היה מספר על אירוע נדיר בישיבה: יום אחד הורה מנהל הישיבה, הרב ניסן נמנוב, לנקות את כל חדרי הישיבה, כפי שמכינים לקראת אורח חשוב. כעבור כמה שעות נוכחו התלמידים לדעת שהאורח החשוב אינו אלא ר' לוי יצחק שפירא, שכאמור היה מהתומכים העיקריים בישיבה. ר' לוי יצחק, שהבחין בתכונה יוצאת הדופן, הביע את מורת רוחו בפני ר' ניסן, וטען שבין חסידים זה לא מתאים... אך ר' ניסן התעקש לערוך לו סיור בישיבה, באומרו ש"כאשר תומכים - זה מגיע..."

באחד הימים חלה אחיו יהודה לייב במחלת הטיפוס, ומחשש הדבקה הושם בבידוד. ר' לוי איצ'ה לא נרתע ממצבו של אחיו וישן בסמוך לאחיו כדי לסייע לו, כך עד אשר השיב אחיו את נשמתו לבוראה והוא מחזיק בידו של אחיו...

בארצות הברית

בשנת תש"ו יצא מברית המועצות בבריחה הידועה. ביציאתו דיווח לאדמו"ר הריי"צ וקיבל ממנו תשובה: "שמחתי לשמוע שיצא את שערי רוסיה והגיע למקום מבטחים". משם המשיך לפוקינג, פריז ובשנת תשי"ג היגר לארצות הברית. כשהגיע לשם נשלח על ידי הג'וינט אל העיר קליבלנד שבאוהיו, עם אחיו ליפא, שם עסקו בהפצת חסידות בין יהודי העיר.

בשנת תשח"י כאשר בנו הרב נחמן הגיע לגיל תשע, שלחו אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, נסיעה של 20 שעות מתישות! כשנשאל ר' לוי יצחק מדוע הוא מתעקש דווקא על חינוך חב"די מרוחק כאשר במקום יש חינוך יהודי טוב, אמר: "לא מסרתי את נפשי ברוסיה כדי שבני ילמד אצל 'המתנגדים'"...

בשנת תשכ"ג, בגלל המחסור במוסדות חינוך חב"ד, עקר ר' לוי יצחק לניו יורק, לשכונת קראון הייטס.

בין השאר היה חבר בוועד מיוחד שנוסד באותה תקופה עבור תומכי תמימים, ופעמים רבות היה מוזמן על ידי הרש"ג להשתתף באסיפות הוועד.

לתפקידיו הרשמיים בקהילת קראון הייטס, זכה להכנס בשנת תשמ"ו, כאשר לראשונה נערכו בחירות לועד הקהל. מסופר כי עוד בטרם בחירת הגבאים וועד הקהל, ביקשו גבאי 770 להפקיד את האחריות על הנושא הכספי של בית הכנסת בידי אדם אחראי ונאמן. כשהביאו את הענין לפני הרבי מלך המשיח, הפנה אותם הרבי לר' לוי יצחק באומרו, כי "ער איז זייער א ערליכער [= הוא מאוד ישר], ועליו אפשר לסמוך..."

בעת הבחירות לבית דין צדק קראון הייטס בשנת תשמ"ו, היה שותף פעיל בכל תהליך הבחירות. לאחר הבחרם של הרבנים נבחר לשמש כמזכיר בית הדין. אחד הדברים הראשונים שפעל, היה הקמת משפט שלום, גוף שהיה דואג להשכנת שלום בין איש לאשתו ובין בעלי דינים, וכך חסך דיני תורה רבים.

כן שימש כגבאי צדקה מטעם הבד"צ, וכחבר וכגבאי ב'חברה קדישא' של אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית). בזמן הקמת חברת 'השמירה' בקראון הייטס, היה שותף פעיל בארגון.

בנוסף, זכה והיה לחזן ולבעל תפילה בבית הכנסת של הרבי. במשך שנים רבות היה עובר לפני התיבה באמירת תהלים של שבת מברכים. כשעבר לפני הרבי בחלוקת דולרים נתן לו הרבי דולר ובירך: "הצלחה בחזנות".

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, היה עומד מידי יום לפני התיבה באמירת כל ספר התהלים לרפואתו של הרבי. כאשר הגיע לפרקו של הרבי, היה אומר את הפרק פסוק בפסוק בקול רם. זכורה במיוחד הכרזת "יחי אדוננו" בשנים האחרונות, אותה היה מכריז בהתוועדויות ומעמדים מיוחדים.

בראש השנה האחרון, בשעת ההתוועדות של מוצאי החג, נעמד לפתע על השולחן והחל לרקוד כאחד הצעירים. בד' כסלו תשס"ו נפטר, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בקווינס.

משפחתו

• בנו, הרב נחמן שפירא, מראשי תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס
• בנו, הרב נחום שפירא, מלבורן.
• חתנו, הרב שמעון לזרוב שליח הרבי ביוסטון, טקסס
• חתנו, הרב יצחק מישולובין, קראון הייטס
• חתנו, הרב בערל גורביץ, קראון הייטס
• נכדתו הרבנית שרה, אשת הרב מנחם מענדל פבזנר הרב הראשי ושליח בפטרבורג