רגיג
רגיג היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין.
מקור המילה
את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות[1] מתרגם אונקלוס "לא תירוג", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה[2] שמתרגם אונקלוס "דמרגג למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי[3] "רגיגת לפורקנך נפשי", ועוד.
בתורת החסידות
הרבי הצמח צדק[4] מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג[5] ש"אתרוג" גם הוא מלשון תענוג, כי עניינו הוא "עטרת יסוד" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"עץ החיים" ו"עץ הדעת") שהתחדש בראש השנה באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י האתרוג ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי. וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו[6]), ברצותו להדגיש את גודל התענוג דשבת (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג".