אברהם ויינגרטן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אברהם וַינְגֹרטֶן (בכתיב יידי: וויינגארטען, י"א חשון תרפ"הי"א חשון תש"ס) היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

תולדות חיים

נולד בווינה שבאוסטריה בי"א חשון תרפ"ה, לאביו ר' מאניס צבי וויינגארטען שלא נמנה על חסידי חב"ד[1].

בהיותו בגיל בר מצווה נמלט יחד עם הוריו מאימת הנאצים לבלגיה, והמשפחה השתקעה באנטוורפן. במהלך שנות מגוריו בעיר הכיר כמה מחסידי חב"ד שקירבו אותו ללימוד תורת החסידות, ובחודש אדר ת"ש היגרו בני המשפחה לארצות הברית וקבעו את מגוריהם בשכונת בורו פארק, והוא נכנס ללמוד בישיבת תורה ודעת במשך כשנתיים, לאחריהם עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

בשנות לימודיו ב-770 הקפיד להעלות על גבי הכתב את כל הביאורים ששמע בחסידות וכן קטעים רבים מההתוועדויות בהן השתתף, ורשימות אלו נדפסו לימים בספר ניצוצי אור ובספר שיחות קודש קודם הנשיאות.

שליחות בשדה החינוך

בשנת תש"ט שלח אותו אדמו"ר הריי"צ לישיבת אחי תמימים ניו הייבן. פחות משנה לאחר מכן השתדך עם רעייתו מרת דייכא וורטהיים, וחתונתו התקיימה מספר חודשים לאחר מכן באור לי"ג תמוז תש"י (על פי הצעת הרבי, והרבי אף הקדים ההתוועדות של י"ב תמוז, תש"י, לאור לי"ב תמוז, שלא להפריע להחתונה)[2].

לאחר החתונה קבע את מגוריו בניו הייבן והמשיך לפעול כמחנך בישיבת אחי תמימים המקומית בשליחות הרבי, ובשנת תשט"ו על פי בקשת הרבי, לר' יוסף וויינברג, לדאוג שר' אברהם יהיה ר"מ בישיבת תומכי תמימים, ר' אברהם נתמנה להיות ר"מ בהישיבה משך שנים רבות, בהוראת הרבי.

שנותיו האחרונות

בשנותיו האחרונות הפסיק את עבודתו בישיבה והתמסר ללימוד נגלה וחסידות, כשחלק ניכר מזמנו הקדיש לפיתוחו והרחבתו של כולל תפארת זקנים לוי יצחק.

נפטר ביום הולדתו ה-75, בליל י"א חשון תש"ס, והוא נטמן למחרת בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק בסמיכות לאוהל הקדוש.

משפחתו

  • בנו, ר' יוסף יצחק שי' וויינגארטען, שליח הרבי לגרנד ראפידס, מישיגן.
  • בנו, ר' ישראל שי' וויינגארטען, שליח הרבי לפלינט, מישיגן.
  • בנו, ר' מתתיהו אריה וויינגארטען הי"ד, נרצח על ידי גוי בן בליעל, צום גדליה תשס"א.
  • בנו, ר' לוי שי' וויינגארטען, קראון הייטס.
  • חותנו, הרב מאיר שי' אקונאוו, שליח הרבי, ליהודים יוצאי חבר העמים, בניו יורק ומנהל מוסד פר"י.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  1. הכרטיס שמילא בספר החסידים.
  2. ימי בראשית, עמודים 59, 71 155, 373.