ישראל מאיר הכהן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל מאיר הכהן

תמונה צבועה של "החפץ חיים"
לידה תקצ"ח
פטירה כ"ד אלול תרצ"ג
חתום על קול קורא יחד עם אדמו"ר הריי"צ ורבי חיים עוזר גרודזינסקי

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, (מפרוסם בכינויו על שם ספריו החפץ חיים וכן המשנה ברורה; ה'תקצ"ח - כ"ד באלול ה'תרצ"ג), ידוע בכינוי החפץ חיים, בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.

תולדות חיים

נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום בבלארוס) להרב אריה זאב הכהן ולמרת דובורושה.

בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר בראדין בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.

בשנת תרכ"ט הקים בראדין ישיבה שבראשותה עמד, ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.

אדמו"ר הרש"ב מזכירו במכתב משנת תרס"א שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם"[1].

עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.

ספרו המשנה ברורה

הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל.

המשנה ברורה מזכיר רבות את האדמו"ר הזקן ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא מתנגד, ובדרך זו רצה לבטא שאצלו הגר"א ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו להגר"א[2].

אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו[דרוש מקור].

הרבי הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת הבית יוסף, אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי השולחן ערוך, ובנושאי הכלים, וא"צ לומר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות ישראל[3].

הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל[4].

עם רבותינו נשיאינו

החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"צ, ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם[5].

בשבט תר"ע התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא[6].

בשנת תרפ"ו ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי רוסיה, יחד עם הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ[7].

בשנת תרצ"ב ביקר בישיבת תומכי תמימים לודז (פולין) והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.

מסופר[8], שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני אדמו"ר הרש"ב את פליאתו מכך כי בישיבת תומכי תמימים שהקים פשוט שאין מגלחים את הזקן, הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד פנימיות התורה. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".

הרבי סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר תפילת שמונה עשרה. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם[9].

בשנת תשכ"ז, אמר הרבי בשיחה עם האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. חותני הרבי אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעש"ט לא פחות ממשנה ברורה".

סיפר ר' אביגדור מילר בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שהחסידים מתפללים לאחר זמן תפילה: "הם מתפללים מאוחר אבל המתנגדים אינם מתפללים כלל..."

בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"[10].

הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי בספר התניא[11].

על החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"[דרוש מקור]

לקריאה נוספת

  • מי האיש החפץ משיח?, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב, חלק ג' עמ' רסא
  2. מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.
  3. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)
  4. שם עמ' 177
  5. אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)
  6. תורת חיים עמ' ר'.
  7. אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ עמ' קעח (197)
  8. ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.
  9. שיחות קודש תשל"ד. עמ' 11 (317)
  10. "דוגמא מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא.
  11. אשר אהרן קרישבסקי, ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט, רושלים תש"ס.