לוי גרוסמן
הרב לוי הלוי גרוסמן (תרמ"ה - י"א תשרי תשכ"ד) היה רבה של צפון תל אביב ורב בתי הכנסת "בית אל" ו"תפארת צבי" שבצפון תל אביב.
תולדות חיים
נולד בעיירה קנטקוזבה לאביו הרב יוסף חיים הלוי גרוסמן, ממשפחה חב"דית וותיקה וממשפחה רבנית מיוחסת, ששימש כרב בעיירות קנטקוזבה ואוטשאקוב.
כנער נשלח ללמוד בישיבת קישינוב, ובהמשך הסתופף מספר שנים בליובאוויטש בצילו של אדמו"ר מוהרש"ב, ובהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת מרים, בת הגביר המפורסם ר' אברהם ברוורמן.
בגיל 25 התעטר בכתר הרבנות, וכיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות: סטפניץ, מקרוב וקייב. פעל במסירות נפש לחיזוק היהדות והחסידות חרף הדיכוי הקומוניסטי.
בשנת תרפ"ז שימש כמזכיר בועידת קרוסטן לצד הרב שלמה יוסף זוין, באסיפה בה השתתף גם הרבי כנציגו של אדמו"ר הריי"צ וכן הרב בן ציון שמטוב. בעקבות אסיפה זו 'סומן' על ידי אנשי היבסקציה שהגבירו את הרדיפות נגדו, פירסמו מכתב מזוייף בשמו[1], ובסופו של דבר הרדיפות הביאו אותו להחלטה לעזוב את ברית המועצות ולעלות לארץ הקודש.
בשנות השואה, כאשר יהדות אירופה התמוטטה כליל, הוציא ספר בו תיעד בקצרה את כל השושלות של האדמו"רים. לספרו זה קרא "שם ושארית". ספר זה מהווה כיום מקור חשוב לחוקרי חסידות רבים.
לאחר שעלה לארץ הקודש, התמנה לרב בבתי כנסת בצפון תל אביב, ולאחר זמן לרב צפון תל אביב כולה. היה שותף פעיל לפעולות מוסדות חב"ד בתל אביב, נטל חלק בהתוועדויות אסיפות ואירועים רבים.
בין רבני תל אביב נחשב לגדול בהוראה, וידען עצום בתולדות דברי ימי החסידות וכל שושלותיה.
שימש כחבר בהנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק והועד הציבורי לבניין יד החמישה.
נפטר במוצאי יום הכיפורים, ליל י"א תשרי תשכ"ד[2].
משפחתו
- בתו, מרת אסתר
- בנו, שלום
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Fפי שאדמו"ר הריי"צ מספר במכתבו לרב חיים עוזר גרודזינסקי: "תעלולי היבסקציא בכל אתר ואתר אין להעלות על הכתב. את הרבנים שי' דוחקים ולוחצים בכל מדרך כף רגל..". בהמשך מתאר הרבי כיצד זייפו מכתב בשם הרב גרוסמן ופירסמוהו בעיתונים: ה"אקטיאבר" [=מערכת אחד העיתונים שפעלו בשירות היבסקציה] לא קרא את הרב ל. גראסמאן ולא הכריחה אותו כלל לכתוב מכתב גלוי ולא אנסה אותו, ולא איימה עליו, כי אם הדפיסה מכתב פרישה מרבנות..", באותו המכתב נכתב בשם הרב גרוסמן כי הוא מכר את ספריו כניירות לכריכה, וקורא לשאר הרבנים לעשות כמותו. את המכתב חתמו בשמו ופרסמו בכל מקום. ובאמת צדקה ה"אקטיאבר", כי למה צריכים לקרוא להרבנים ולדבר אתם ולהתוכח עמהם, כי הלא יכולים לכתוב ולחתום בשמם, ומי יוכל לעכוב על ידם. ולהראות כי צדקו דבריהם הדפיסו מכתב מזויף בשם ל. גראסמאן, בנוסח אשר איוו להם. הרב גראסמאן שי' בקראו במכת[ב העת] מכתב נדפס בחתימתו מיהר לנסוע לחרקוב לתבוע עלבונו, ולדרוש אשר ידפיסו הכחשתו, ולא ענוהו, פנה אל מוסדות שונות ויצחקו ממנו, כל רבני קיוב הדביקו מודעות בכל בתי הכנסיות כי המכתב מזויף הוא".
- ↑ לאחר פטירתו דיווח הרב אפרים וולף לרבי שהמברק עבור הרב גרוסמן התקבל בי"ב תשרי, בעוד שהוא כבר נפטר יום קודם לכן.