וארו עם ענני שמיא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: התאמה לסגנון חב"דפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המחשה של עננים מעל 770, עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: "וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"

"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא[1].

במקורות

מלך המשיח

וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה

דניאל ז, יג

תרגום: והנה עם העננים של השמים ("כבן אדם" -) מלך המשיח הגיע

ענני שמיא או חמור

ממקור זו אכן רואים שמלך המשיח יופיע עם העננים, אך ישנו גם פסוק שמשמע שמשיח יופיע עם חמורו של מלך המשיח, ומתאר אתו כ"עני ורוכב על חמור"[2], ולא עם עננים.

הגמרא מבאראת שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, אז הגאולה תהיה במהירות באופן של אחישנה, ואז יופיע על ענני שמיא. ובמקרה שבני ישראל לא זכו, אז יופיע עם חמור[3].

בני ישראל

הרבי אומר[4] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו[5].

בתי כנסיות ובתי מדרשות

‏‏

ערך מורחב – עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל

גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל[6].

בכל שבת וראש חודש

לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר[7] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".

והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן[8] מי אלה כעב תעופינה[9].

לפי זה גם מוכיח הרבי[10] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.

כבר היה לעולמים

כשם שהיה ביציאת מצרים ענני הכבוד[11].

הסיפור שהיה צריך להביא אבן לבית המקדש, ורק שם אצבע קטנה[12].

מעשינו ועבודתנו

העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור[13].

על ידי העבודה של זריזות[14].

גם כשיש רוחות המנשבות, יש להפכם לעניני שמיא. דוגמא לדבר שיכולים לנצל כח הפועל, כדי לעשות אור בבית[15].

הערות שוליים

  1. דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.
  2. זכריה ט, ט.
  3. מסכת סנהדרין מח, א.
  4. כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
  5. לקו"ש חל"ז ע' 136.
  6. מגילה כט, א.
  7. ישעי' סו, כג.
  8. ישעי' ס, ח.
  9. ילקוט שמעוני רמז תקג.
  10. פרשת פנחס תשמ"ה.
  11. התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
  12. אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.
  13. לקו"ש ח"א ע' 70.
  14. התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
  15. התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.