יהלום

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהלומים

יהלום היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון. היהלום מבטא יוקרה, יופי, הוד ופאר.

בתורה

היהלום נאמר בתורה "וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם"[1], כלומר, האבן השלישית בטור השני של חושן המשפט של כהן הגדול הוא אבן היהלום.

כל יהודי - יהלום

יהודי מביט במראה ורואה שהוא יהלום. איור: שלום פייגין

אישה מבוגרת, בשנות השבעים-שמונים לחייה, שאלה פעם את הרבי: כיצד הרבי לא מתעייף מלעמוד שעות רבות ולחלק דולרים? מדוע הרבי לא נח בכל שעה, לפחות למספר דקות? על כך השיב לה הרבי:

כל יהודי הוא בגדר יהלום, וכשסופרים יהלומים אף פעם לא מתעייפים.[2]

ידוע הסיפור בנוגע לחסיד ר' מנחם מניש מונסזון שהיה סוחר יהלומים, שלא הצליח להבין את מעלתם של יהודים פשוטים ואדמו"ר המהר"ש השיב לו שכשם שצריך להיות מבין כדי להבין ביהלומים ולראות את מעלתו של יהלום זה לעומת חברו, כן צריך להיות מבין גם בנשמות כדי להבין ולהבחין במעלתם של יהודים אלו [3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שמות פרק כ"ח, פס'.י"ח; שמות פרק ל"ט, פס' י"א
  2. בית חיינו גליון 10 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים באתר חב"ד.
  3. ספר השיחות תש"ה עמוד מ'