תערוכת חב"ד בהר ציון (תשכ"ד)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־15:01, 26 באוגוסט 2024 מאת להתראות (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''תערוכת חב"ד בהר ציון בירושלים''', היתה תערוכה על חסידות חב"ד ביוזמת סניף צעירי אגודת חב"ד ירושלים. התערוכה התקיימה לציון 150 שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, והיא נפתחה בערב חג הסוכות תשכ"ד, ונותרה פתוחה עד לסיום החודש. התערוכה היתה יוזמה פורצת דרך והיא חשפה ב...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תערוכת חב"ד בהר ציון בירושלים, היתה תערוכה על חסידות חב"ד ביוזמת סניף צעירי אגודת חב"ד ירושלים.

התערוכה התקיימה לציון 150 שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, והיא נפתחה בערב חג הסוכות תשכ"ד, ונותרה פתוחה עד לסיום החודש. התערוכה היתה יוזמה פורצת דרך והיא חשפה בפני הציבור הרחב טעימות מההגות והפעילות של עולם החב"די. התערוכה זכתה להצלחה רבה ומשכה אליה מבקרים רבים.

הרבי היה מעורב באופן מפורט בתכנון התערוכה ואף השתתף בהוצאות הכספיות הכרוכות בקיומה. בעקבות הצלחת התערוכה עודדה המזכירות קיום תערוכות נוספות בארצות הברית וברחבי העולם, ששאבו השראה מתערוכה זו.

ההכנות לתערוכה

בשלהי חורף תשכ"ג התקיימה פגישה של הבחור שלום לייב אייזנבך ור' מרדכי גולדברג עם מנכ"ל משרד הדתות מר שמואל זנוויל כהנא, בה עלתה ההצעה על קיום התערוכה.

לאחר הכנות רבות, הוטל ניהול התערוכה על ר' טוביה בלוי, שלקח לצידו את ר' יוסף מרטון, וכאשר סיימו להכין את תכנית התערוכה, שלחו את הצעת הדברים לרבי כדי לקבל את אישורו.

לבסוף הוקמה התערוכה לקראת חול המועד סוכות תשכ"ד ב'הר ציון' בירושלים, לאחר השקעה רבה ותכנון מדוקדק, כשהרבי עצמו מעורב ומעיר הערות שונות על תוכניות התערוכה[1] ואף משתתף בהוצאות הכספיות הקשורות בקיומה[2].

התערוכה זכתה להצלחה רבה עם אלפים רבים של מבקרים, כולל אישים רמי מעלה, שנחשפו לעולמה ופעולותיה של חסידות חב"ד, ורבים מהם רכשו ספרי חסידות, והיו אף כאלו שהתערוכה היתה אבן הדרך הראשונה בהתקרבותם לחסידות חב"ד ולשמירת תורה ומצוות.

מדורי התערוכה

התערוכה כללה ארבעה מדורים עיקריים[3]:

  • א. תולדות חב"ד (פרקי היסטוריה, אדמו"רי חב"ד, כתבי-יד עתיקים, מוצגים שונים).
  • ב. תורת חב"ד (הסברת שיטת חב"ד, ספרות חב"ד הענפה, ה'תניא' על מהדורותיו).
  • ג. "ופרצת..." (אהבת ארץ-ישראל ובנינה בחב"ד, פעולות צא"ח, הסברת היהדות, קירוב רחוקים, עבודת החינוך של חב"ד ברחבי העולם (בליווי מפה) בתי-ספר וכולי).
  • ד. הווי חב"ד (התפילה ומקומה בחב"ד, חגי ישראל ומועדי חב"ד, זמרה וריקוד, החוויה שבביקור אצל הרבי).

התערוכה נפתחה בכינוס מיוחד בערב חג הסוכות במעמד חגיגי בהשתתפות הרב עזריאל זעליג סלונים, ד"ר שמואל זנוויל כהנא מנכ"ל משרד הדתות, מר שניאור זלמן שזר, ד"ר זרח והרפטיג, הרב שלמה יוסף זוין, והרב נחום רבינוביץ, ובין האישים שביקרו בתערוכה היה ר' ניסן מינדל.

הסיור בתערוכה היה בליווי מדריכים חסידי חב"ד שהסבירו על המוצגים השונים, ומלבד התערוכה עצמה פעל דוכן סמוך לתערוכה עם סוכה חב"דית וצוות שזיכה עוברים ושבים במצוות ארבעת המינים, הושמעו תקליטים של ניגוני חב"ד, חולקו פרוספקטים עם אגרת הרבי לשנה החדשה והסבר על התערוכה, וכן הוצגו שקופיות על חב"ד, והוצעו ספרי חב"ד למכירה.

מלבד אנ"ש בירושלים, להצלחת התערוכה היו שותפים רבים מאנ"ש בארץ הקודש, ובראשם ר' איצ'קע גאנזבורג, שרתם להכנות את בנות משפחתו ונשים ונערות נוספות מכפר חב"ד, שעבדו שעות רבות בהקמת התערוכה, וכן טרח לסייע בהשגת הלוואות לקיומה.

בכל אחד מימי התערוכה ביקרו בה מאות משתתפים, ובסך הכל השתתפו בתערוכה אלפים רבים. בתיאור שהופיע בבטאון חב"ד על התערוכה הופיע הסיכום: "ביקרו במשך קיומה רבבות איש מכל שדרות הציבור. במיוחד בלטו בין המבקרים בני קיבוצים, תלמידי בתי ספר שבאו עם מוריהם ותיירים, בימי חג ומועד הָמתה התערוכה ממבקרים, וידי המדריכים היו מלאות עבודה".

בעקבות התערוכה

בכ"ז שבט תשכ"ד פנתה מזכירות הרבי למנהלי מוסדות חב"ד ברחבי תבל בנוגע לקיום תערוכת חב"ד-ליובאוויטש בארצות הברית, שקיבלה השראה מהתערוכה שהתקיימה חודשים ספורים קודם לכן בירושלים[4].

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • שניאור ברגר, זה השער לחב"ד, אך לא רק חסידים יבואו בו, שבועון בית משיח גליון 610 עמוד 36

הערות שוליים

  1. 'מקדש מלך' חלק ב' עמודים 291-289.
  2. בסך 3,000 ל"י, שליש מהוצאות התערוכה ('אחד היה אברהם' עמוד 279).
  3. 'חדשות חב"ד' תמוז תשכ"ד, עמוד ג.
  4. 'מקדש מלך' כרך ד' עמ' תקעד.