מאיר ראבקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:33, 26 באוגוסט 2024 מאת להתראות (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ראבקין באחרית ימיו

הרב מאיר ראבקין (תרצ"ג-כ"ז כסלו תשנ"ט) היה ממקושרי רבותינו נשיאינו, סוחר יהלומים תושב קראון הייטס.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ראבקין עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים

נולד בשנת תרצ"ג בעיר באברויסק לאביו ר' אליהו ולאמו מרת טויבע ראבקין[1].

בשנת תש"ד נכנס ללמוד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד למרות שהיה ילד צעיר בלבד, על מנת שיזכה לחינוך חסידי. בסמרקנד, גר אצל דודו ר' חיים ליפא לוין ולמד אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט.

למד בסניפים השונים של תומכי תמימים עד שנת תשי"ד.

הצטרף עם דודו לבריחה שנודעה לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו.

בתקופת המעבר לאחר היציאה מרוסיה ובדרכו לארצות הברית, היה מקבוצת התלמידים שייסדה את הישיבה במחנה המעבר ווגשייד, יחד עם ר' מאיר גרוזמן, ר' שלום איידלמן, והרב שלום בער בוטמן[2]. בשנת תש"י למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה[3].

נדד בפולין, אוסטריה וגרמניה, ולבסוף היגר לצרפת ובשנים אלו למד את מלאכת השחיטה ושימש מספר שנים כשוחט.

בשנת תשי"ג הגיע לניו יורק.

לאחר נישואיו בשנת תש"כ עם רעייתו מרת שושנה בת ר' דוד קדוש, קבע את מגוריו בקראון הייטס ועסק לפרנסתו במסחר יהלומים.

נפטר בגיל 66 בכ"ז כסלו נר שלישי של חנוכה תשנ"ט, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

בשנת תשס"ז חנכה משפחתו על שמו את 'מקוה מאיר' בפינת הרחובות קינגסטון-מונטגומרי[4], שנחשב למקוה הגדול המרכזי והמפואר ביותר שבשימוש תושבי השכונה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שבועון בית משיח גליון 210 עמוד 72

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גיסיו, ר' אברהם ויפה קדוש - כפר חב"ד
  • גיסתו מרת רבקה אסולין - ירושלים
  • גיסתו מרת אורלי גרוסמן - ניו יורק
  • גיסתו מרת איריס סולוף - ניו יורק
  • בנו, ר' יוסף יצחק ראבקין
  • בנו, ר' שלום דובער ראבקין
  • בנו, ר' מנחם מענדל ראבקין
  • בתו מרת חנה, רעיית ר' מנחם מענדל קמינצקי - מלבורן, אוסטרליה
  • בתו מרת טויבע

הערות שוליים

  1. ייתכן ונקרא בשעת הברית על שם הדיין מבאברויסק רבי אברהם מאיר ראבקין, מגדולי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש וממקורביו של רבי הלל מפאריטש.
  2. אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, פעילות במחנות הפליטים.
  3. פירוט המצולמים בתמונה שעל כריכת 'התמים' מוסף בית משיח גליון טז, עמוד 2.
  4. ידיעה באתר COL.