הזמן גרמא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:36, 23 באוגוסט 2024 מאת להתראות (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הזמן גרמא (הזמן גורם) הוא מטבע לשון שמקורו בחז"ל, שמשמעותו שהדבר נוגע וקשור במיוחד לזמן הזה בו אנו נמצאים, או בהיפוך, "אין הזמן גרמא", שהדבר לא קשור בדווקא לזמן בו נמצאים כעת.

למטבע לשון זו יש משמעות הלכתית, כיון שכאשר אדם צריך להכריע במה לעסוק, הוא צריך להעדיף את העיסוק בענינים שהזמן גרמא, ולדחות את העיסוק בענינים שאין הזמן גרמא. וכן לגבי נשים, הפטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא.

הרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מצוות עשה שהזמן גרמא

השימוש הנפוץ והמוכר ביותר במטבע לשון זו בחז"ל הוא בנוגע לקיום מצוות על ידי נשים, הפטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, דוגמת תפילין, סוכה, לולב, וכו'.

בדומה לכך הרבי לומד את ההלכה בשולחן ערוך[1] שכאשר שני תלמידים שואלים את הרב שאלה ואחד שואל 'כענין' בהלכות החג שיחול בתוך השלושים יום הקרובים, והשני שואל שאלה כללית שלאו דווקא קשורה לזמן הזה, הרב נזקק להשיב קודם כל למי ששאל את השאלה הקשורה בהלכות החג, כיון שזהו עניין שהזמן גרמא[2].

(ועל דרך זה לומד הרבי שכל אחד באופן פרטי, צריך להעדיף ולהקדים בלימוד התורה את לימוד העניינים הנוגעים למה שאצלו באופן פרטי 'הזמן גרמא' מצד תפקידו או עיסוקו וכדומה).

אדמו"ר הזקן משתמש בתניא פעמיים במטבע לשון זו, פעם אחת בהקדמה כשהוא מסביר את הטעם להוצאה לאור של הספר כיון ש"אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות" וכן בנוגע להתמרמרות על חטאים, שאין הזמן גרמא לכך בשעת עבודת השם בתפילה או בלימוד התורה ואפילו סתם כך באמצע היום, אלא רק בעיתים מזומנים שהוא מייחד לכך.

אצל הרבי נמצאת מטבע לשון זו בשימוש רחב, הן בנוגע לזירוז בקיום פעולות שונות דוגמת סיוע בצרכי החג[3]. הן כמענות לדו"חות שהוכנסו, והן כהתנצלות על כך שלא הספיק להשיב על מכתבים או שמשיב בקיצור מפני שאין הזמן גרמא.

הגאולה השלימה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משיחת כ"ח ניסן ה'תנש"א[4], הרבי החל להשתמש במטבע לשון זו בנוגע לגאולה השלימה, כשהמשמעות היא שמכיון שזהו ענין שהזמן גרמא, יש לו עדיפות וקדימה על פני שאר העניינים[5].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עניין הכי עיקרי שהזמן גרמא, גליון לעידוד העיסוק בגאולה ומשיח, בהוצאת את"ה העולמי תשפ"א[6]

הערות שוליים

  1. יורה דעה רמו, יד. רמב"ם הלכות תלמוד תורה ד ח.
  2. שיחת שבת פרשת שמות ה'תשנ"ב סעיף ג'.
  3. ראו לדוגמא שיחת שבת פרשת צו ה'תנש"א בסופה, והערה 165.
  4. ראו הערה 11 בשיחת שבת פרשת חוקת ה'תנש"א.
  5. שיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א סעיף י"ב. שיחת ש"פ חוקת ה'תנש"א סוף סעיף א'. שיחת ש"פ עקב ה'תנש"א. ש"פ לך לך ה'תשנ"ב סעיף ו'. שיחת שבת פרשת ויצא ה'תשנ"ב סעיף א'. שיחת שבת פרשת שמות ה'תשנ"ב סעיף ג'. שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשנ"ב סעיף א' וסעיף י"ב. וכן במענות קודש רבות בתקופה זו.
  6. ראו לדוגמא, גליון מ"ז, פרשת תרומה תשפ"א.