דגלי השבטים

דגלי שבטי ישראל הם שנים-עשר דגלים של שנים עשר השבטים שאיתם הלכו בני ישראל במדבר. דגל השבט היה הסמל אשר סביבו התרכזו בעת החנייה ובעת הנסיעה. בחלוקה כוללת יותר, הדגלים התחלקו לארבעה דגלי מחנות, כאשר כל שלושה שבטים התאחדו תחת דגל מחנה אחד וכך חנו סביב למשכן העדות.

הדגלים היו עשויים מפת בד צבעונית ובהם צוירו ציורים לפי תוכן ברכת יעקב אבינו לשבטים. הדגלים וחלוקתם נושאים משמעות רוחנית פנימית לפי מהות השבטים, תפקידם ואופי עבודתם.

הציווי על הדגלים

בפרשת במדבר מצווה ה' למשה את סדר חנייתם ונסיעתם של בני ישראל סביב למשכן העדות. לפי המתואר בפרשה שלושה שבטים יחנו לכל רוח מצידי המשכן: יהודה יששכר וזבולון במזרח, ראובן שמעון וגד בדרום, אפרים מנשה ובנימין במערב ודן אשר ונפתלי בצפון.

כל שבט חונה תחת דגלו שלו, וכל שלושה שבטים חונים תחת דגל מרכזי יותר, "דגל מחנה יהודה" במזרח "דגל מחנה ראובן" בדרום "דגל מחנה אפרים" במערב ו"דגל מחנה דן" בצפון.

חכמי ישראל נחלקו האם בעת נסיעתם "כתיבה היו מהלכין" כלומר שסדר המחנה נשאר כבעת חנייתן, או ש"כקורה היו מהלכין" שהמחנה צעד בשורה כשדגל מחנה יהודה הוא המוביל ודגל מחנה דן הוא המאסף.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם .. וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר .. מַטֵּה זְבוּלֻן .. רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ. דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה לְצִבְאֹתָם .. וְהַחוֹנִם עָלָיו מַטֵּה שִׁמְעוֹן .. וְמַטֵּה גָּד .. וּשְׁנִיִּם יִסָּעוּ. וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם. דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם יָמָּה .. וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה .. וּמַטֵּה בִּנְיָמִן .. וּשְׁלִשִׁים יִסָּעוּ. דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן צָפֹנָה לְצִבְאֹתָם .. וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה אָשֵׁר .. וּמַטֵּה נַפְתָּלִי .. לָאַחֲרֹנָה יִסְעוּ לְדִגְלֵיהֶם

— ספר במדבר פרק ב'

בדברי חז"ל ובמפרשים השונים מוזכרות מספר שיטות בעניין הציורים שהיו על דגלי המחנות במדבר: הראב"ע, רבנו בחיי, והחזקוני כתבו: אריה ליהודה, אדם לראובן, שור לאפרים, נשר לדן – כדמות ד' החיות הנושאות את כסא הכבוד. בספר הזוהר מובא שאצל ראובן היה נשר, אצל דן שור ואצל אפרים אדם. בתרגום יונתן כתב שאצל ראובן היתה צורת אילה, אצל אפרים צורת תינוק, ואצל דן צורת נחש – ופירש השל"ה הק' שהכוונה שהיו לו כנפיים כנשר אבל גופו כנחש.

מלבד ארבעה דגלים של ראשי המחנות, היה לכל שבט דגל ובו ציור מיוחד. כפי שמביא רש"י על הפסוק "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת" ש"כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו צבעו של זה לא כצבעו של זה צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו".

המדרש מפרט את צבעי הדגלים והציורים כך:

• ראובן - אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים.
• שמעון - פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם.
• לוי - ברקת ומפה שלו צבוע שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר עליו אורים ותומים.
• יהודה - נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר עליו אריה.
• יששכר - ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול ומצוייר עליו שמש וירח על שם (דה"א יב, לג): "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים".
• זבולון - יהלם וצבע מפה שלו לבנה ומצוייר עליו ספינה על שם (בראשית מט, יג): "זבולן לחוף ימים ישכון".
• דן - לשם וצבע מפה שלו דומה לספיר ומצוייר עליו נחש על שם (שם, יז) "יהי דן נחש".
• גד - שבו וצבע מפה שלו לא לבן ולא שחור אלא מעורב שחור ולבן ומצוייר עליו מחנה על שם (שם, יז) "גד גדוד יגודנו".
• נפתלי - אחלמה וצבע מפה שלו דומה ליין צלול שאין אדמתו עזה ומצוייר עליו אילה על שם (שם, כא) "נפתלי אילה שלוחה".
• אשר - תרשיש וצבע מפה שלו דומה לאבן יקרה שמתקשטות בו הנשים ומצוייר עליו אילן זית על שם (שם, כ) "מאשר שמנה לחמו".
• יוסף - שוהם וצבע מפה שלו שחור עד מאד ומצוייר לשני נשיאים אפרים ומנשה מצרים על שם שהיו תולדותם במצרים ועל מפה של אפרים היה מצוייר שור על שם (דברים לג, יז): "בכור שורו" זה יהושע שהיה משבט אפרים ועל מפה שבט מנשה היה מצוייר ראם על שם "וקרני ראם קרניו" על שם גדעון בן יואש שהיה משבט מנשה.
• בנימין - ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לי"ב הצבעים ומצוייר עליו זאב על שם (בראשית מט, כז): "בנימין זאב יטרף".

מקור הדגלים ומשמעותם

מובא במדרש שבשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח, יח): "רכב אלקים רבותים אלפי שנאן" והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר ה, י): "דגול מרבבה" כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו הלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן .. אמר להם הקדוש ברוך הוא מה נתאויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם .. מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו.

במדרש מובא שכשם שברא הקב"ה ד' רוחות העולם כך סיבב לכסא ד' חיות ולמעלה מכולם כסא הכבוד וכנגדן סידר הקדוש ברוך הוא הדגלים למשה .. כך סיבב לכסאו ד' מלאכים מיכאל וגבריאל ואוריאל ורפאל.

בנוסף, הדגלים הם גם סימן לחירותו של עם ישראל ביציאתם ממצרים "וכיון שעלו ישראל מן הים, אמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים דגלים שיהיו מהלכין בטקסיסי מלכים". כפי שהרמב"ן מפרש על הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שעשו להם דגל ונס להתנוסס, ויוצאים בשמחה ובשירים בתוף ובכִנור כדמות הנגאלים מעבדות לחירות, לא כעבדים העתידים לשוב לעבודתם".

בתורת החסידות

• ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך דגלים

קישורים חיצוניים

• לכל שבט יש דגל - באתר בית חב"ד
• שבטי ישראל על דגליהם באתר דעת לימודי יהדות ורוח