מז'יבוז'

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

בית הקברות בעיירה. במרכז: אוהל הבעש"ט המשופץ.

בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.

מזיבוז' (באוקראינית: מיג'ביז'. ובפולנית מינדז'יבוז'. היא) עיירה יהודית בפודליה, שהייתה שנים רבות מרכז של תורה וחסיודת. בפי היהודים היא כונתה ציון של פודליה.

שמה

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "מז'י" - בין, בוז כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

מיקומה

מז'יבוז' שוכנת בין שני העורצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה באוקראינה.

הסטוריה

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח אירופה והיא קיימת למעלה מאלף שנים. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות ליטא את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מפולין לליטא וחוזר חלילה.

בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות פולין. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'ובז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת ת"ס כבשה מלכות פולין את העיר. ובשנת תק"ו כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

יהודים

בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה יהודים שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת.

בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי יואל סירקיס - הב"ח זי"ע, שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל פולין. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות ישראל, וכונתה 'קהילת אורה של תורה'.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת יהודי מזיבוז' מדור לדור.

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'.

פרעות ת"ח ות"ט חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי ימ"ש את העיר ורצחו הרבה יהודים. בשנת ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר.

לאחר מספר שנים חזרו יהודים להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז וכמו""צ כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.

הבעל שם טוב

בשנת ת"ק חיפש הבעל שם טוב היכן לגור. תלמידו ר' נחמן מהורדנקא כתב על-כך לאחיו, מו"צ העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר נמירוב שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי דגים בשפע לכבוד שבת".